‏הצגת רשומות עם תוויות ערך תזונתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ערך תזונתי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 באוגוסט 2016

מוצרי מזון מועשרים במינרלים ובויטמינים - מדוע ולמה?


כיצד מתאר שדכן כלה מכוערת ?
"יש לה שיניים חזקות וציפורניים יפות"...

ככה זה גם לגבי מוצרי מזון תעשייתיים רעים. מוסיפים להם מינרלים או ויטמינים 'בריאים' ומשווקים אותם כך שהצרכן יקבל רושם שמדובר במוצרי איכות ובריאות. 

אביא כאן שתי דוגמאות.




בסלמי הזה הדגשה שיווקית שהוא עשיר בברזל ואבץ. ובמה עוד הוא עשיר? את זה תוכלו לחקור רק בתווית (באותיות הקטנות):






שימו לב. ראשית , האם יש כאן מידע כמה בדיוק אבץ וברזל יש בנקניק?
אז איך ניתן דעת שהמוצר באמת עשיר באבץ וברזל? אולי השדכן מספר לכם על כלה יפהפיה שלמעשה מכוערת להחריד? ו'הכלה' אכן מכוערת מאוד:

ברשימת הרכיבים מדגישים 80% בשר בקר ועוף - מה היחס ביניהם? מה איכותם? מאיזה חלקי החיה נלקח הבשר? את זה לא תדעו!

ברשימת הרכיבים מצוין שומן הודו ובקר - כאן לא מציינים מהו אחוז השומן מהחי כפי שמציינים מהו אחוז הבשר. בשביל זה צריך לעיין ולבדוק  בטבלת הערכים התזונתיים:

21% שומן מהחי (21 גרם שומן ל 100 גרם נקניק)  שכולל:
7 גרם של שומן רע - שומן רווי
וכולסטרול 60 מיליגרם - לא מעט!
לגבי שומן טראנס שהוא הגרוע מכל, אין נתונים בתווית. האם זה מקרי?

והמוצר מכיל כמות מלח גבוהה יחסית - 900 מיליגרם. כמעט גרם של נתרן למאה גרם נקניק.

והוא מכיל עמילן תפוח אדמה וסוכרים? לשם מה הזבל הזה בנקניק 'איכותי' וכמה  עמילן וסוכר?
בשביל זה הקונה צריך להיות 'פרופסור לתזונה' ולהסיק מרשימת הערכים התזונתיים שבמאה גרם נקניק יש למעשה 5 גרם של עמילן וסוכרים מוספים - שממסתתרים תחת הקטגוריה פחמימות. כמה עמילן וכמה סוכר - מי יודע ?

ובמה עוד עשירה 'הכלה המכוערת' ?

חומרים (כימיקלים) מחזקי טעם:
מונוסודיום גלוטמאט, וחומרי ה- E (קידוד לכימיקלים שלא רוצים שהצרכן ידע מהם :
 E-627 ו- E-630. כמה מכל אלה ? מי ידע?

כימיקלים משמרים: E-250,  E-261,  E-326

כימיקלים מייצבים:  E-450,  E-452

כימיקלים מעכבי ומווסתי חומציות : E-300, E-316, E-330

אה כן, את העובדה הזו דווקא מדגישים במיוחד : צבע מאכל טבעי - סלק.


אז איזו כלה יש לנו כאן ? 
'עשירה' בברזל, אבץ וצבע מאכל טבעי.

אבל למעשה היא 'מכוערת' נורא : תכולה גבוהה של שומנים רעים, מלח וסוכר, והרבה כימיקלים משמרים ומייצבים.


דוגמה שניה היא מוצר רע, עוול לילדים:





המוצר הרע הזה משווק כסירופ מועשר בויטמינים, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל (?).

אז מדוע זה מוצר רע ? ראשית הוא מכיל כמות גדולה מאוד של סוכר. למעשה הסירופ הזה אינו בכלל מיץ פירות. זהו סוכר מרוכז במים, אמנם בלי חומרים משמרים (כי אפילו חיידקים אינם יכולים להתרבות בריכוז סוכר גבוה כזה), אבל יש בו גם יש צבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים. כלומר, שוב כימיקלים.

חומרי הטעם והריח המלאכותיים הם זולים יותר, יציבים יותר ונגישים יותר מחומרי הטעם והריח הטבעיים. לכן, יצרני המזון מעדיפים להשתמש בהם וזאת למרות הנטען כי חומרים אלו מסוכנים לבריאות הצרכנים.

ומה עוד רע במוצר הזה? שהוא למעשה תורם להשמנת ילדים שמנים ולהרזית ילדים רזים.
השמנים משמינים עוד יותר מתכולת סוכר גבוהה, והרזים מרזים יותר - כי כוס משקה כזה סותמת להם את התיאבון ומונעת אכילה של מזון בריא בארוחות.
והורים עוד מגישים את המשקה הזה בארוחות...
האם זה נובע מבורות או מהורים שאינם אוהבים את הילדים שלהם?

אז כדי לשווק מוצר רע כזה לילדים, הוסיפו ויטמינים מקבוצה B וחומצה אסקורבית שהיא למעשה ויטמין C - כדי שההורים יחשבו שהם נותנים לילדים מוצר בריאות. אבל איזה בריאות ואיזה בטיח, כפי שאומרים?

ילדים מקבלים מספיק ויטמינים ממזון בריא. ומקסימום, לגבי אלה שאינם אוכלים וזקוקים אולי לויטמינים - הם אינם צריכים תוספת ויטמינים במשקאות מלאכותיים ובמזונות התעשייתיים הלא בריאים. כבר עדיף לקנות לילדים האלה תוסף ויטמינים בבית מרקחת - תוספת יומית מבוקרת של ויטמינים.

אז מהי השורה התחתונה ? 

משקאות ומוצרי מזון תעשייתיים שמוסיפים להם מינרלים וויטמינים צריכים לעורר חשד שהם עצמם אינם בריאים והייצרן רוצה שהצרכן יחשוב שהם בריאים. 

כנאמר, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים (כמו בשירו הידוע של אורי זוהר):




שיהיה סופ"ש נפלא
ושלא יעבדו עליכם.



יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

לחם מקמח מלא?


כידוע עדים נשבעים בבית המשפט לומר, 
את האמת
את כל האמת
ורק את האמת.

האם יצרניות בכלל ויצרניות המזון בפרט עומדות בקריטריונים האלה.?
ונרחיב - האם הפרסומאים אומרים את האמת, את כל האמת ורק את האמת?
שאלה ריטורית. אם היו עומדים בכך (למרות שחוק האמת בפרסום מחייב אותם), היו 'סוגרים את הבסטה' כפי שנאמר במחוזותינו. וכמו לגבי הרבה חוקים 'במדינה המתוקנת' שלנו - חוק האמת בפרסום הוא המלצה בלבד. כמו רבים מהחוקים, אין מי שיאכוף אותו.

אז מה לעשות? על הצרכן לבדוק היטב ובשבע עיניים שלא מוליכים אותו שולל בטריקים ושטיקים שנלמדים בלימודי יסוד בשיווק ופרסום.

אחת ההונאות הגדולות של יצרני המזון היא הציון על גב המוצר - 'לחם מקמח מלא', 'לחם שיפון', 'פסטה מקמח מלא', דגנים מ'דגנים מלאים' וכיוצא בזה. 





מוצרי דגנים מלאים כידוע בעלי ערך תזונתי גבוה יותר. בשל תכולת הסיבים הגבוהה יותר שמצויה בקליפה של גרגרי החיטה והשעורה, הקמח שלהם המכונה קמח מלא הוא בעל אינדקס גליקמי נמוך יותר. כל המוצרים העשויים מקמח לבן הם למעשה מוצרים בעלי תכולת פחמימות גבוהה. ויותר מכך, הן פחמימות בעלי אינדקס גליקמי גבוה - כלומר פירוקן לסוכר וספיגתו לדם במערכת העיכול מהיר. 

הפירוק לסוכר והספיגה המהירים במערכת העיכול גורמים להפרשה של רמות גבוהות של הורמון האינסולין על ידי הלבלב (פנקריאס).  האינסולין מגביר את ספיגת הסוכר  מהדם על ידי תאי הגוף (ובמיוחד בתאי השומן). לפיכך, העיכול והספיגה המהירים כתוצאה מרמת אינסולין גבוהה בדם - מורידים במהירות את רמת הסוכר בדם שמשדרת למוח תחושת רעב ורצון לעוד. ככה משמינים. ככה מפתחים עם הזמן עמידות לאינסולין ולבסוף סוכרת

נחזור לתרמיות הנפוצות של יצרני המזון. כאשר מצויין על אריזת הקמח, הלחם או הפסטה 'עשויים מקמח מלא' למה הכוונה? 
100% קמח מלא מדגנים מלאים (עם הקליפה), 30% או 5% (והשאר מקמח לבן)? 
האם לחם השיפון (שהוא הבריא שבלחמים) מכיל 100% שיפון או רק 10% ?

עליכם החובה לבדוק ןלגלות את האמת בתוויות שעל המוצרים. רוב המוצרים מכילים עד 50% קמח מדגנים מלאים או שיפון. ושימו לב לתרמית הנפוצה -'עד'. 

את המשמעות של 'עד' בעברית אני לא צריך להסביר, אז מדוע כל כך הרבה צרכנים נופלים בפח?

אז האם יצרני המזון מציינים באותיות קידוש לבנה על המוצר 
את האמת
את כל האמת
ןרק את האמת?

או שהאמת מרומזת באותיות קטנות, במילה 'עד', או שהצרכן צריך להיות פרופסור לתזונה כדי להבין את הרשום בתוויות?

והפוסט מעלה בי זכרון של השיר הזה שבוצע במקור על ידי להקת 'בצל ירוק'. כיוון שאיכות השיר אינה גבוהה במיוחד, אני מצרף כאן את גירסת הביצוע על ידי אריק איינשטיין.





יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

טיפ - קיצור בישול קטניות ודגנים



בבישול ובמיוחד בבישול ממושך, המזון מאבד מהערך התזונתי. אבדן של ויטמינים ומינרלים. בנוסף, בשל מיהול המזון בבישול במים, הוא הופך לתפל. לכן אנחנו נאלצים לפצות בתוספת מלח וסוכר. שניהם אינם כידוע טובים לבריאות כאשר נצרכים בעודף. לעניין כמויות המלח והסוכר המירביות המומלצות לבריאות טובה יוקדש פוסט בקרוב.

שעועית, גריסים, חומוס, עדשים, כמו חיטה ושעורה שמוסיפים בתבשילים - מצריכים כידוע השרייתם במים ללילה, ולאחר מכן בישול ממושך יחסית. הבישול הממושך:

צורך אנרגיה (גז או חשמל),

דורש זמן השגחה (כי אי אפשר להשאיר את הסיר על הכיריים ולצאת לקניות), וכמובן מוריד מערכו התזונתי של המזון (הרס ויטמינים ומיהול מינרלים)

כדי לקצר באופן משמעותי בזמן הבישול וכדי לשמור על ערכם התזונתי של קטניות ודגנים בבישול, אני ממליץ להחליף את שיטת הבישול הארוך הקונבנציונלי בשיטת בישול קצר, לאחר ההקפאה וההפשרה של הקטניות והדגנים.

ההקפאה וההפשרה מרככות את הדגנים והקטניות משום שבהפשרה מתפרקות דפנות התאים הצמחיים מגבישי הקרח החדים כמחטים. אחרת, ריכוך כזה דורש זמן בישול ארוך יחסית. 


הקפיאו רק קטניות ודגנים שעברו טיפול ביתי על ידיכם. מוצרי קטניות מסחריים קפואים (סנפרוסט וכדומה) עוברים לרוב תהליכים לא טבעיים. לעומת זאת, בהקפאה ביתית של מוצר טרי ידוע לנו בדיוק מה קנינו ושהמוצר שהה בפריזר ללא הפשרות חלקיות בהובלה או באיחסון הסיטונאי. כלומר, בהקפאה ביתית נמנעים כל הנזקים שעשויים להיגרם למוצרים בהקפאה תעשייתית. 
כמובן שקניית קטניות ודגנים יבשים זולים באופן משמעותי מקפואים מסחריים. 

אין מה לחשוש מאיבוד של ערכים תזונתיים וויטמינים בהקפאה, המקפיא שומר על כל אלו בדיוק כפי שהיו כשנכנסו אליו.

טיפול בדגנים וקטניות יבשים לפני ההקפאה

מומלץ להכין כמות גדולה ואחר כך לחלק למנות.
משרים את הקטניות והדגנים ללילה בכלי, מכוסים במי ברז. מומלץ להחליף מים לפחות פעם אחת. (גרגרי חומוס ושעועית הצפים על פני המים יש להרחיק - יש להם תכולת גזים גבוהה).

הקפאה

מסננים את עודף המים במסננת, מקררים על ידי סינון במי ברז (או מים קרים) ומחלקים למנות הדרושות לכל בישול. 
במה מקפיאים?
רצוי להקפיא בקופסאות פלסטיק או בשקיות ניילון עבה שנסגרת עם זיפר. חבל להשתמש בשקיות וואקום כי הוואקום משתחרר בהקפאה.

הפשרה

דגנים וקטניות אין צורך להפשיר במקרר כמו בשר. אפשר להפשיר מחוץ למקרר בטמפרטורת חדר. לא מומלצת הפשרה מהירה במיקרוגל. בהפשרה תרמית מהירה במיקרוגל נפגמים הערכים התזונתיים.

אז מה השגנו בתהליך ההקפאה וההפשרה?

זמן הבישול מתקצר פי- 3 לפחות. הערכים התזונתיים גבוהים יותר. 

ועוד טיפים לבישול עצמו

1. מומלץ להרתיח קטניות בסיר עם מים בלבד למשך כחמש דקות ולהחליף במים רתוחים בקנקן חשמלי. ההרתחה הראשונית מסייעת בסילוק גזים. תבלינים או ציר מוסיפים רק לאחר החלפת המים.

2. מלח וסוכר מעכבים ריכוך הקטניות והדגנים בבישול. מהקטניה להתרכך. מצד שני, מלח זה טעים ומשפר את הטעם של הקטניה. לכן, מוסיפים אותם רק באמצע הבישול, לאחר שהתרככו לגמרי. כאמור, ציר ו/או תבלינים יבשים אפשר ורצוי להוסיף בתחילת הבישול. צמחי תבלין טריים קצוצים כדאי להוסיף רק כשתי דקות לפני סיום הבישול. לכבות את האש, ולכסות הסיר במכסה עד להגשה.

3. בבישול קטניות כמו מיני שעועיות וחומוס יש להוסיף עם המלח גם 2 כפות מיץ לימון (סחוט טרי או משומר). החומציות של הלימון מהדקת את הקליפות ומונעת היפרדות לא רצויה שלהן מגוף הקיטניה.

4. הוספת כף שמן זית לקטניות לאחר בישולן הן משדרגת את טעמן והן מהווה תוספת תזונתית בריאה. כי ראשית שמן הזית מכיל חומצות שומן חד-חד בלתי רוויות בריאות. שנית, תוספת שומן מאריכה את משך פירוק הפחמימות שבקטניות לסוכר במערכת העיכול. על כך נפרט בפוסט אחר.