‏הצגת רשומות עם תוויות ענייני תזונה ובריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ענייני תזונה ובריאות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

הדקה התשעים: האם התחסנת נגד שפעת?


לא התחסנת עדיין? עש/י זאת היום, פן יהיה מאוחר.

מדוע עשוי להיות מאוחר
משום שלמערכת החיסון של הגוף לוקח פרק זמן של 3-4 שבועות מיום החיסון, כדי לפתח רמה נאותה של נוגדנים כנגד הנגיף.

מיתוסים ותירוצים נגד החיסון:

1. "שנה שעברה קיבלתי חיסון ולמחרת חליתי בשפעת נוראית. החיסון גרם לי לשפעת".

זה כמובן שטויות. 
ראשית בחיסון מוזרקים נגיפי שפעת מתים. אי אפשר להידבק במחלה מנגיף מת. במקרה זה החולה נדבק בנגיף מספר ימים לפני החיסון (בתקופת הדגירה ללא סימני מחלה).
שנית, כאמור הגוף מחוסן רק לאחר 3-4 שבועות ממתן החיסון. בתקופה זו ניתן להידבק בשפעת. לכן, כל המקדים להתחסן הרי זה משובח.

2. "אני אף פעם לא חליתי בשפעת. אני לא זקוק לחיסון".
אכן יש אנשים שנדבקים פחות (דבר העשוי להיות גם בשל הקפדה על תנאים סניטריים וחשיפה נמוכה לחולי שפעת במקומות סגורים וצפופים). אבל, במקרים רבים מאוד - כאשר אנשים כאלה נדבקים, המחלה עשויה להיות קשה במיוחד ועם סיבוכים קשים הרבה יותר מאלה שנדבקים בתדירות גבוהה. הסבר יבוא ברשומה עתידית בבלוג חשיבה חופשית פלוס.

3. "התחסנתי שנה שעברה, אז אני מחוסן".
טעות. החומר התורשתי של נגיפי השפעת עובר שינויים מהירים (מוטציות) ולכן מתפתחים מדי שנה זנים חדשים שאינם מוכרים על ידי מערכת החיסון. בכל שנה מתפרצת שפעת של זנים השונים מאלה בשנה שעברה. לפיכך בכל שנה מפתחים קוקטייל חיסונים כנגד 3 זני נגיפי שפעת שונים, שמעריכים שיתקפו בסבירות גבוהה בעונת החורף הקרובה. 
כיצד יודעים מי הם הזנים האלה? מחסנים את תושבי כדור הארץ הצפוני כנגד נגיפי השפעת שתקפו בעונת החורף בחצי כדור הארץ הדרומי שקדמה לזו שבמחצית הצפונית.

* "המתחסנים ברצף מדי שנה מחוסנים יותר כנגד זני נגיפים שעוברים מוטציות".
נכון! הם מחוסנים כנגד צירופי דטרמיננטות אנטיגניות רבות יותר (לא הבנתם? לא נורא, פשוט האמינו לי).
על כן מומלץ להתחסן מדי שנה בשנה.

מדוע כדאי להתחסן?

א. מחלת השפעת היא מחלה קשה ומנטרלת את החולה ל 7-10 ימים לפחות. חופשה מהעבודה עם מחלה כזו רחוקה מלהיות חופשה מנוחה כייפית (למי שמחפש תרוץ לחופשה, אוי 'לחופשה' כזו).

ב. במחלת השפעת עשויים להיגרם סיבוכים קשים, כמו התפתחות דלקת ריאות וזיהומים חיידקיים מסוכנים אחרים - עקב ירידה בתנגודת המערכת החיסונית בזמן מחלת השפעת. לחולים במחלות כרוניות כמו סוכרת ואנשים מעל גיל 45, מומלץ להתחסן גם כנגד דלקת ריאות אחת לחמש שנים.

ג. ממחלת השפעת ומסיבוכיה עשויים גם למות מקריסת מערכות. לא רק מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. רבים ממקרי המוות משפעות העופות והחזירים, היו דווקא של צעירים בשנות ה- 20-30 לחייהם.

ממגיפת שפעת שפרצה בספרד בשנות החמישים במאה הקודמת מתו למעלה מחצי מיליון אנשים. 
האם מגיפת השפעת הקרובה עשויה להיגרם מזן קטלני כזה? אם וכאשר, לכשתתפרץ מגיפה כזו, התחסנות עשויה כבר להיות מאוחר מדי.

גבירותיי ורבותיי, בסך הכל דקירה קטנה שבקושי הרוב מרגישים אותה.
האם אתם מפחדים?
מהמחלה וסיבוכיה יש לפחד הרבה יותר!
אם עדיין לא עשיתם זאת, לכו להתחסן היום.




* בעבר לחיסונים כנגד שפעת ודלקת ריאות הייתה עלות כספית למתחסן. כיום החיסונים האלה ניתנים בחינם. מדוע? כי קופות החולים הבינו שעלות הטיפולים והאשפוזים של חולי השפעת גבוהה בכמה סדרי גודל מעלות החיסונים עצמם.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

פחד וחרטה


בשל חשיבות העניין אני מעתיק כאן כלשונו פוסט של דליה בר-אל  בפייסבוק:

הכותרת: אושר גדול :-) :-) :-) , המיקום: מכון הפיזיותרפיה , קופת חולים מכבי, פתח-תקווה :-)
וזה הסיפור, בקצרה:
:-) :-) לפני הרבה שנים נפלתי ממדרגה בחצר שלנו, ושברתי , בגדול, את עצם השוק ( אני יודעת שיותר מכובד לומר שזה קרה בתאונת סקי בהרי האלפים, אבל אני תמיד בעד האמת).
:-) :-) בעקבות אותה נפילה, אושפזתי בבית חולים, עברתי שני ניתוחים, השתקמתי, וחשבתי שהכל טוב...
:-) :-) אבל במרוצת השנים נוצרה שחיקה בברך , של אותה רגל, ביחד עם כאבים ומיגבלות בהליכה.
:-) :-) תשאלו למה לא עברתי ניתוח להחלפת אותה הברך? כי נחשבתי ל"צעירה" ( הכל יחסי בחיים, כן?....) וניתוחי החלפת ברך עושים לאנשים מבוגרים.
:-) :-) השנים חלפו, הכאבים גברו...וביחד איתם גם הפחד שלי מאותו ניתוח אימתני המחכה לי, בעוד מי יודע כמה זמן...
:-) :-) באפריל השנה נשברתי....קניתי מקל הליכה, והזמנתי תור לאורטופד מומחה . למרות גילי הצעיר, יחסית, עברתי בתחילת ספטמבר את הניתוח . על האימה והפחדים שהיו לי לפני הניתוח אני לא מרחיבה.
:-) :-) בעקבות הניתוח שעברתי הגעתי לכמה תובנות:
:-) דנטה, המשורר האיטלקי הנודע, כתב כנראה את "התופת", אחרי שעבר ניתוח להחלפת ברך.....( כן, נכון...היה באמת קשה בשלושת החודשים הראשונים שאחרי הניתוח )
:-) יש אנשים טובים. נתחיל מ"יד שרה" שמשאילים מכשירים רפואיים, ונמשיך בעמך ישראל...כאשר נעזרתי במקל הליכה, אנשים ויתרו לי על התור בחנויות , בלי שביקשתי, מיהרו להרים את המקל כשנשמט במקרה מידי, והיו מאוד אמפטיים.
:-) יש אנשים טובים גם בפייסבוק. חברים שידעו שאני עוברת ניתוח תמכו, התעניינו בלי סוף, וחיממו את ליבי.
:-) לא פשוט להיות נשוא מבטים תוהים , ו\או מרחמים. הסתובבתי כמה חודשים עם מקל הליכה, בעיקר בקניון הגדול, בפתח-תקווה, שם מכירים אותי הרבה אנשים. הרגשתי את המבטים דוקרים בגב...לכי תסבירי לכל אחד שאני לפני ניתוח, או כבר אחרי הניתוח...


:-) :-) :-) ונחזור להתחלת הפוסט....כעת אושר גדול. לא כואב לי כלום. אני הולכת בחופשיות. לא מחפשת חנייה קרובה לחנות שבה אני צריכה לקנות משהו...וחזרתי לצעוד על ההליכון הביתי, שלפני שמונה שנים הפסקתי ללכת עליו בגלל הכאבים.
:-) :-) בזכות הניתוח קיבלתי גם תמריץ לעשות דיאטה. לא נגעתי בגלידות ובשאר המתוקים הרבה חודשים. אני מתמידה וייש תוצאות. המחמאות מגיעות מכל עבר.
:-) :-) אני מודה בכל יום לרופא שניתח אותי ושינה את חיי, ולפיזיותרפיסטית שטיפלה בי בתהליך השיקום .
:-) אני מצטערת שלא עברתי את הניתוח הזה לפני ארבע או חמש שנים. יכולתי לחסוך לעצמי הרבה כאבים ומיגבלות.
:-) :-) חרגתי הפעם ממנהגי שלא להעלות פוסטים מידי אישיים בפייסבוק, כי אני רוצה לעודד את מי שנמצא במצב שבו הייתי, וחושש מהניתוח הידוע כקשה. נכון שקשה, אבל כדאי.


***
אימא שלי עברה מסלול דומה של פחדים וייסורים. חרטה על שסבלה בחינם חמש שנים עד שכמעט הגיעה להתניידות בכיסא גלגלים.

לאחר ניתוח וכוח רצון בפיזיותרפיה למרות הכאבים, חזרה לאחר שלושה חודשים, בגיל 79 לרקוד כמו נערה צעירה.

אבא שלי עבר גם הוא שני ניתוחי החלפת מפרקים באגן הירכיים בהפרש של חצי שנה. גם הוא מצטער על הסבל המיותר עד שהשתכנע לעבור את הניתוחים האלה., 

המלצה: יש צורך בהחלפת מפרקים (ברך, אגן ירכיים) - לא כדאי לדחות. חבל על הסבל והכאבים.


יום שישי, 25 בנובמבר 2016

להומאופתיה ורפואת אליל אין הוכחה מדעית


בארה"ב נכנסה לתוקף חקיקה על חובת סימון אין הוכחה מדעית 'בתרופות' הומאופתיות. בקרוב גם בארץ?! ההומאופתים בהיסטריה על פי תגובותיהם באמצעי התקשורת, אבל מי שמספק לחולים מים עם כינוי כלשהו, כסוג של תאוריה רפואית מהמאה ה-18 - החולה חייב לדעת שאין הוכחה מדעית שכמה טיפות מים בכוס מים מרפאים. במאה ה-18 לא היו ידועים בכלל רבים מגורמי המחלות. 

הסבר מפורט בכתבה בבלוג חשיבה חופשית פלוס בקישור כאן.

להומאופתיה, רפואת אליל ובאבות - אין הוכחה מדעית

יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

מכה מתחת לחגורה להורים עצלנים - הילד ישאל מדוע אתם נותנים לו אוכל לא בריא!


הסימון החדש של משרד הבריאות:



ארוחת בוקר כזו אהובה על ידי הורים עצלנים. היא עשירה בתכולת פחמימות וסוכרים גבוהה. האינדקס הגליקמי הגבוה שלה תורם לחוסר איזון ברמת הסוכר למשך שארית היום לאחר צום הלילה. ארוחה כזו תורמת גם לרעב מוקדם ותאווה לנשנושים. מתכון אפשרי להתפתחות הפרעות אכילה והשמנה בקרב ילדים ואחר כך כמבוגרים. ועדיין לא דיברתי על חומרי E שבמוצרים האלה:




ואם אתם שולחים את הילדים לגן או לבית הספר עם כריכי ריבה או ממרח שוקולד - אתם כנראה אוהבים את עצמכם יותר מאשר את הילדים שלכם. אך על כך תוקדש רשומה נפרדת.

תירוצים כמו "זה מה שהילד אוהב לאכול" או "הילד לא יאכל משהו אחר" -
לא בבית ספרנו. זה מה שאתם הרגלתם את הילד לאכול. הילד לא רוצה לאכול? שיישאר רעב. הוא לא ימות מזה. וכשיהיה רעב באמת ישבר ויאכל. הכל שאלה של מי ימצמץ ראשון. לא מאמינים?  שאלו את פרופסור עמוס רולידר.


יום שלישי, 22 בנובמבר 2016

מיכל אנסקי - דמות קולינרית חינוכית?


בעבר כתבתי על הדו פרצופיות של מיכל אנסקי, שופטת במאסטר שף. על כך שכפרזנטורית של וויטמינים, היא מציגה עצמה שם כגברת בריאות!

אתמול ראיתי תכנית בערוץ 2 שבו היא מבשלת (נו לא בדיוק. איך נקרא לזה? מנטורית או סו שף?) יחד עם שף צעיר ששכחתי את שמו. ובתכנית הזו שוב כשלה בלשונה. 
בתכנית אומרת מיכל אנסקי לשף הצעיר בחיוך רחב: "אוכל בריא לא טעים"!  

אז ראשית ומתוך ניסיון עשיר (לא כשף, רק ניסיון בבישול ביתי ובאירוח) - 
אוכל בריא כן טעים! בסך הכל צריך לדעת לבשל ולהשתמש בבישול בחומרי גלם בריאים! זה הכול. לכך אקדיש רשומות נפרדות.

מיכל אנסקי אינה שפית. גסטרונומיה זה המקצוע שלה. היא למדה גסטרונומיה וקיבלה תואר בתחום. היא אמורה להיות מומחית לחומרי גלם. אמור להיות לה ידע תאורטי נרחב בתזונה וגסטרונומיה.
אז "אוכל בריא לא טעים" זו האג'נדה שהיא מפיצה  בציבור כגסטרונומית מומחית?  
ככה היא משמשת דוגמה לציבור?

דמות חינוכית: "אוכל בריא לא טעים"

והיא אינה 'דמות חינוכית יחידה' במדיה, מצטרפת אליה פאולה רוזנברג, שמטיפה בריאות ביום ובערב מנחה תכנית בייק אוף ישראל. הכתבה בקישור כאן.
כנאמר, בצע כסף יעוור עיני אדם ויהפוך מוצא פיו.

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

מוצרים ללא גלוטן - בשביל מה?


האמת - דיאטה ותזונה ללא גלוטן אינה הגיונית ומיותרת ל- 92% מהאוכלוסייה.

זקוקים לה רק חולי צליאק (כרסת ), שהמערכת החיסונית מגיבה נגד הגלוטן.

אז מה בעצם עומד מאחרי אפנת התזונה ללא גלוטן?



הבנתם?

האם דיאטה ללא גלוטן דלת קלוריות?

אורז ותפוחי אדמה אינם דיאטטיים יותר מלחמים ופאסטה. כול אלה פחמימות בעלות אינדקס גליקמי בינוני-גבוה.

ודיאטת דלת סוכר טובה בכל מקרה וללא קשר לגלוטן.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

רעלים במזון - סימון נאות?


היום חייבים להיות מדענים כדי להישאר בחיים? וכי האחרים יודעים מה טיבם של חומרי E במזון התעשייתי?




















ולמה מספרי E? 
כי היצרנים מעוניינים שלא תדעו מה בדיוק עומד מאחורי כל אחד.

ואתם אוכלים אותם בדגני בוקר, בסוכריות ובמשקאות - בתוספת 'פצצת סוכר':


רחוק מהעין - רחוק מהלב?


כמה עולה תזונה מינימלית?


ללא מילים:



יום רביעי, 16 בנובמבר 2016

איגרת אישית לשר הבריאות ליצמן


לשר ליצמן הנכבד שלום רב.

ברצוני לסמוך את ידיך בכוונותיך הברוכות לסימון מוצרי מזון שאינם בריאים. אמנם העלאה משמעותית במיסוי מוצרים אלה הייתה יכולה להיות יעילה יותר, כי אין כמו הכבדת הכיס על כוח השכנוע של הציבור להימנע ממוצרי מזון מזיקים לבריאות. ומצד שני העלאת המיסוי על מוצרי מזון לא בריאים הייתה תורמת גם לקופת המדינה ומאפשרת הורדת המיסוי על מוצרי מזון בריאים, שאין כמוה לעידוד צריכת מוצרים אלה על ידי הציבור. אבל גם קידום שיטתך לסימון מובלט על האריזות של מוצרים לא בריאים הוא צעד חשוב,. הן בחינוך הציבור לתזונה נכונה ובריאה והן לחינוך מובילי תעשיית המזון להפסיק להזין אותנו בזבל - במוצרים עתירי נתרן, סוכר, שומן רווי וכימיקלים.

כמובן שצריך להטיל את 'הגזרות' על התעשיינים בהדרגה, כדי שיוכלו להתאים את תהליכי הייצור של מוצרי המזון התעשייתיים וכן להרגיל את החך של המכורים לסוכר ומלח - למשל הורדת ערכי הגבולות האדומים של רמת הסוכר, המלח, שומני הטראנס וכדומה בשלושה שלבים בציר הזמן (כפי שנעשה על ידי מדינות אחרות). 

ואם יקום לובי היסטרי של תעשייני מזון, אל תיפול רוחך. וכי מה? ירדו תעשייני המזון מהארץ יחד עם המפעלים שלהם? ועד שיפעל השכל בקדקודם, תמיד תוכל המדינה להוזיל זמנית את המיסוי על יבוא מוצרים בריאים מחו"ל. 
וכי הלובי הרעשני והמאיים בכלל מצביעים שלך?

אז בו ואומר זאת כאן קבל עם ועדה. אם תיישם את מדיניות הסימון (מוקדם ככל האפשר ועד למועד הבחירות הבאות) ותעגן את שיטת סימון המוצרים בחוק (שלא יבוטל הצו על ידי שר בריאות אחר בקואליציה אחרת) - אני אצביע עבורך ומפלגת אגודת ישראל בבחירות הבאות.

כן, כן. זה לא מן היד אל הפה. במילא אין לי כבר עבור מי להצביע (הברירה בידי בין נבלה לטרפה). ובמילא אף הרכב קואליציה אינו יכול לקדם חקיקה לכיוון הפרדת הדת מהמדינה, מבלי שתבוטל על ידי הקואליציה הבאה.
אז אם תקדם בחקיקה ותיישם את חוק סימון המוצרים הלא בריאים - ההצבעה שלי בבחירות הבאות היא בכיס שלך.

ואם גם, 
תקדם חקיקה של מיסוי דיפרנציאלי ומופחת למוצרי מזון בריאים
ותקדם חקיקה להסדרת ביטוח סיעודי לכולם, ותמנע "השלך זקן על ידי המדינה",
אני מבטיח לשכנע גם את הרבים (שמאסו בהנהגת המדינה ובגמגומים של האופוזיציה) להצביע בהמוניהם עבור מפלגתך.

על החתום
'קנקן'
(חילוני מוחלט).


לא במטבח שלי!

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

המדלגים על ארוחות בוקר שמנים יותר?


התשובה לשאלה שבכותרת היא בדרך כלל כן. המדלגים על ארוחת בוקר שמנים יותר. דילוג כזה תורם להשמנה והתפתחות סוכרת. מדוע?

נתחיל במילה האנגלית לארוחת בוקר שהיא breakfast (= שבירת צום). למעשה ארוחת הבוקר היא שבירה של צום לילה של 8-12 שעות.

ארוחת בוקר בריאה חיונית למניעת מצב של היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) ושמירה על רמת סוכר נורמלית בדם.

מחקרים רבים מצביעים שדילוג על ארוחת הבוקר עשויה להוביל לקפיצות מהירות ברמת  בסוכר בדם בהמשך היום, אפילו לאחר ארוחת צהריים או ערב. כלומר הגוף מתקשה לשמור על רמת סוכר מאוזנת בהמשך היום.

למעשה כאשר מדלגים על ארוחת בוקר, הגוף נשאר במצב צום. וכאשר אוכלים סוף סוף ארוחת צהריים, הגוף חוסך באנרגיה ואוגר שומן עם עיכול המזון. מדוע? כי הגוף נכנס למצב מטבולי ביוכימי של סטרס (עקה), שבו הוא אינו בטוח מתי תהיה הארוחה הבאה - תהליך הישרדותי אבולוציוני של האדם לתקופות צום ממושכות ורעב. 

ארוחת בוקר טובה ומאוזנת גם מונעת את התשוקות וזלילות בוקר מאוחרות לפני ארוחת הצהריים. מחקרים הראו שאלו שמדלגים על ארוחות בוקר אוכלים יותר חטיפים, שותים יותר משקאות מוגזים ממותקים ומגזימים יותר באכילה בשעות הערב והלילה.

לפיכך מדלגי ארוחות הבוקר עשויים לסבול בסבירות גבוהה מאוד ממשקל עודף, מהשמנה ומסוכרת עתידית לעומת אלה שאוכלים ארוחת בוקר.
ראה למשל המחקרים המתוארים בסקירות המדעיות כאן , כאן וכאן.

רבים אוכלים ארוחות בוקר לא טובות שאינן שומרות על איזון רמת הסוכר בדם בהמשך היום, אשר גורמות לרעב מוקדם, לזלילות מיותרות בהמשך ולהשמנה. 

למשל, דגני בוקר בחלב היא ארוחה מאוד לא טובה כזו. ארוחה כזו עשירה מדי בפחמימות וסוכר זמין עם אינדקס גליקמי גבוה. גם אם כתוב על האריזה 'עשיר בסיבים'  - זה רק טריק שיווקי לארוחה לא בריאה התורמת להשמנה. אמנם זו ארוחה מהירה לעצלנים, אבל ממש לא טובה. לא לחינם חברות המזון בהיסטריה בשל כוונת משרד הבריאות לסימון אדום באריזות מזון לא בריא.

מדוע ארוחה של מרבית דגני הבוקר אינה בריאה ומשמינה? על כך ברשומה נפרדת.

דוגמה לארוחת בוקר בריאה השומרת על רמת סוכר מאוזנת בהמשך היום:


 פרטים במדריך הזון לתזונה בריאה ומאוזנת בקישור כאן.

יום שני, 14 בנובמבר 2016

הדודל של גוגל - סר פרדריק גרנט בנטינג




היום הדודל של גוגל הוא 125 שנה להולדתו של סר פרדריק גרנט בנטינג 
(Sir Frederick Grant Banting) שהיה רופא וביוכימאי קנדי, וזכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1923, על מיצוי האינסולין מחזיר ותחילת הטיפול בו בבני אדם חולי סוכרת. 



ילדים ונוער חולי סוכרת מטיפוס 1 חייבים את חייהם לבנטינג. בסוכרת מסוג 1 מערכת החיסון של הגוף תוקפת את תאי בטא מייצרי האינסולין שבלבלב ומשמידים אותם. ללא אינסולין תאי הגוף אינם יכולים לספוג את הסוכר (גלוקוז) ולייצר את האנרגיה הדרושה להם לקיום.

גם בסוכרת מסוג 2 של מבוגרים, המחלה עשויה להתקדם לשלב שבו יש צורך בהזרקת אינסולין.




על סוכרת ואינסולין בסרטון הקצר הבא: 
(גלוקוז = סוכר)



כיום כבר לא מייצרים אינסולין מבעלי חיים כמו חזירים, שהאינסולין שלהם דומה ופועל כמו אינסולין אנושי. מייצרים את האינסולין בהנדסה גנטית חיידקי מעיים מסוג COLI שמגדלים אותם בתנאי מעבדה.

חידה:

אם כך, מדוע לא להדביק חולי סוכרת בחיידקי מעיים מהונדסים גנטית לייצור אינסולין?

שתי נקודות יוענקו על כל תשובה נכונה.


יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

בריאות זה מספר צעדים


אופנת עשרת אלפים הצעדים

כל אתרי קופות החולים ממליצים על עשרת אלפים צעדים ביום לשמירה על המשקל והבריאות. יש לי ספק לגבי קביעת 'מספר הקסם' הזה. כי גם צעדה של עשרת אלפים צעדים ביום לא תעזור לשמירה על המשקל, ללא שמירה על תזונה נכונה ועל ערכים קלוריים בפרט. גם צעד של האחד אינו זהה לצעד של האחר, מבחינת המרחק בין צעד לצעד וכמובן גם לא מבחינת מהירות הצעדים. 

ומספר כזה של צעדים אומר שמדובר בהליכה של כ-5 קילומטר בכל יום. מומלץ, אבל בעולם המודרני אנשים מתקשים לבצע הליכות יומיות יזומות כאלה. פעילות ספורטיבית של הליכה לשם הליכה משעממת רבים ולכן לא ישימה. אז מה עושים?
כיצד לגרום לאנשים ללכת, או לעשות פעילות גופנית מינימלית אחרת? הנה מספר טיפים:

ראשית, מכירים את ההסתובבות האובססיבית למציאת מקום חנייה הסמוך כמה שיותר ליעד? זה גם לא תמיד מצליח, והסתובבות ברכב סחור סחור בקרבת היעד גוזלת זמן ועצבים. אני מחנה תמיד במכוון במקום החנייה הראשון שאני מוצא, לפחות כ- 300 מטר מהיעד ואם הזמן מצוי בידי, אפילו 500 מטר מהיעד. ממקום החנייה אני צועד ברגל ליעד. 500 מטר ליעד וחזרה הם כבר כאלפיים צעדים. ובוודאי אתם מסכימים שצעדה מהירה של מרחק זה צורכת יותר אנרגיה מאשר הליכת מרחק זה בנחת. והליכה מהירה משמעה צעדים ארוכים יותר, כלומר מספר צעדים נמוך יותר לאותו מרחק. כמובן שמומלץ לעשות מרחק זה בהליכה נמרצת.

ומכאן לטיפ השני - לעליה של עד שתי קומות השתמשו ברגליים ולא במעלית. בוודאי אין שום הגיון להשתמש במעלית לטיפוס של קומה אחת. נניח שבמקום העבודה המעבר ממחלקה למחלקה מצריך, טיפוס של שתי קומות שהן משהו 
כמו 40-45 מדרגות - רק טיפוס כזה במדרגות  10 פעמים ביום , זה כבר טיפוס של 400-450 מדרגות, שמבחינה אנרגטית שווה להליכה של אלף צעדים לפחות.

טיפ נוסף. בעבודה יש להימנע ככל האפשר משיחות טלפון אל עובדים אחרים הממוקמים בקרבת מקום. פשוט התרוממו מהכסא וצעדו אליהם בכדי לשאול את השאלה שרציתם, או כדי לתת הוראה פנים אל פנים, כמו שעשינו פעם. רק זה כבר יגדיל את מספר הצעדים היומיים, מבלי לבצע פעילות הליכה ספורטיבית יזומה.

ישיבה של שעות מול המחשב אינה בריאה כידוע לעיניים, לגב ובכלל למערכת השרירים והעצבים. יש לקום אחת לחצי שעה ולהסתובב חמש דקות. זה  טוב גם לגוף וגם לריכוז טוב יותר בעבודה. זה  גם יגדיל כמובן את מספר הצעדים היומיים.

אז גם אם עשרת אלפים צעדים ביום אינם ראליים לכל אחד, אפילו מספר צעדים יומי מינימלי של אלף - אלפיים צעדים, וטיפוס מספר פעמים בגרם המדרגות במקום מעלית, עדיף מלא כלום וטוב לבריאות.

כיצד נדע כמה צעדים עשינו?

כמובן אפשר לרכוש פדומטר (סופר צעדים) שמצמידים לגוף. אבל פדומטר טוב ומדויק, שאפשר לתלות על הצוואר או להצמיד לגוף בדרך אחרת - אינו זול!

אפשרות אחרת היא הורדת אפליקציית פדומטר לסמארטפון, שהוא עצמו ישמש כפדומטר שימדוד את מספר הצעדים. בחנות פליי מוצעים עשרות אפליקציות פדומטרים. איזה מהם לבחור?

ראשית ליהמנע מאלה שיש להם דירוג נמוך. לכל אפליקציה יש דירוג. אני ממליץ ככלל,שלא להוריד אפליקציה שמדורגת פחות מ- 4.0 ! נא לשים לב גם לתגובות המשתמשים לגבי האפליקציה. 

שנית, רבות מהאפליקציות החינמיות אינן באמת חינמיות. הן רוצות גישה למצלמה, לגלריית התמונות, למזהי מכשיר, לרשימת אנשי קשר ועוד. לשם מה פדומטר זקוק לגישה אל רשימת אנשי קשר שלכם, לגלריית התמונות ולמיקרופון, שמישהו עשוי להקשיב לשיחות שלכם בטלפון או לנאמר בסביבת  החדר שאתם נמצאים? 
חשבתם פעם כיצד נשלחת אליכם פרסומת למסעדה הקרובה, כשדיברתם עם בן/בת זוג על אוכל בחוץ? אבל זה כבר נושא לרשומה נפרדת. 

לכן יש לבדוק כל אחת מהאפליקציות המוצעות לאותו הדבר, מהן ההרשאות הנדרשות, לפני שמבצעים 'הורד'. זה נכון לגבי כל אפליקציה. אני הורדתי לטלפון מחשבון שלא נדרשה לו אף הרשאה. המחשבון כמובן אינו זקוק למצלמה, מיקרופון, וגם לא לרשימת אנשי קשר וגישה לכתובות מייל של חבריכם, כפי שדורשים מחשבונים אחרים.

אז בדקתי עבורכם לגבי פדומטר. אני משתמש בפדומטר שאינו דורש אף הרשאה להורדה שלו, והוא מבצע יפה את העבודה. מדובר באפליקציית הפדומטר (למערכת אנדרואיד) הזו:




האפליקציה הזו סופרת צעדים ומתעדת תיעוד יומי, שבועי וחודשי. כמו כן, היא מספקת עוד מספר נתונים נוספים כמו מספר הקלוריות שנשרפו בהליכה, כמו גם מהירות הליכה ממוצעת. האפליקציה גם אוגרת את מספר הצעדים היומי, השבועי והחודשי, ומסמנת לכם במסך צהוב או אדום אם המעטתם ללכת.

את האפליקציה הזו  יש לאתחל בשימוש ראשון, ולקבוע למשל את היום בשבוע שבו הנך רוצה לקבוע את תחילת הספירה השבועית. האפליקציה מדייקת במכשיר שלי. לטענת מפתחי האפליקציה, היא מדייקת במספר הצעדים במרבית המכשירים. אם הפדומטר סופר במכשיר שלכם צעדים, ללא הליכה או בשעת נהיגה ברכב, יש לשנות את רמת רגישות המדידה של האפליקציה. אני נושא את הסמרטפון במתלה הצמוד לגופי בכל שעות היום.

רק בריאות!



יום ראשון, 6 בנובמבר 2016

חלב רזה משמין יותר!


אחד מהמיתוסים המקובלים על שומרי המשקל היא קיצוץ אחוזי השומן בדיאטה ובהתאם צריכה של חלב דל שומן (1% שומן) במקום החלב הסטנדרטי בישראל (3% שומן).

האם יש בזה היגיון? הבה נשווה את הערכים התזונתיים של שניהם בכוס חלב:

חלב רגיל (3% שומן):

חלב רזה (1% שומן):

מהשוואת שתי הטבלאות ניתן לראות שכמות החלבונים והפחמימות שווה בחלב הרגיל והרזה, בעוד שבכוס חלב רגיל יש בסך הכול 40 קלוריות יותר מאשר בחלב הרזה. בצריכה קלורית יומית, מדובר בהבדל זניח.

אבל מחקרים שנערכו בילדים ובבני נוער הראו שדווקא אלו הצורכים חלב רזה שמנים בממוצע יותר מאלה הצורכים חלב רגיל. 

אז ממה נובע הפרדוקס שדווקא צריכה של חלב רזה משמינה יותר מצריכת חלב רגיל?

הסיבה פשוטה: צרכני חלב רזה צורכים יותר חלב מצרכני חלב רגיל. למשל כדי להלבין את צבע הקפה ולהרגיש 'טעם החלב', נדרשת כמות גדולה יותר של חלב רזה מחלב רגיל. קיים גם האפקט הפסיכולוגי - בשל אחוזי השומן הנמוכים יותר בחלב הרזה, הצרכנים מרשים לעצמם לצרוך כמות רבה יותר של חלב.

כמות רבה יותר של חלב (לא משנה מהם אחוזי השומן) משמעותה צריכת יותר פחמימות. בחלב הפחמימות הן למעשה סוכר - סוכר החלב המכונה לקטוז. זהו סוכר 'משמין' כי הוא מקבוצת הסוכרים הפשוטים הנספגים במהירות ממערכת העיכול אל הדם. והסוכרים העודפים האלה בנקודת זמן הופכים על ידי הגוף לשומן!

לסוכר הלקטוז גם ערך גליקמי גבוה. כלומר, בשל מבנהו הכימי מולקולרי כסוכר פשוט הוא נספג בקלות מהמעי לדם. ספיגתו המהירה מהמעי לדם מעלה את רמת הסוכר בדם, ובתוצאה מכך להפרשת אינסולין על ידי הלבלב כתגובה. הפרשת רמה גבוהה של אינסולין גורמת למעשה לירידה חדה של רמת הסוכר בדם ולתחושת רעב - לצורך לאכול עוד ולהשמנה

רמות גבוהות של אינסולין בדם לאורך זמן גורמות להיווצרות תגובה לא בריאה של הגוף בצורה המכונה 'עמידות לאינסולין'. כלומר תאי הגוף דורשים רמה הולכת וגדלה של אינסולין כדי לספוג את הסוכר הדרוש כמקור אנרגיה לקיומם. העמידות הזו לאינסולין היא השלב הראשון בהתפתחות סוכרת.  

לשתיית חלב רזה יש חיסרון נוסף - בשל תכולת השומן הנמוכה כושר הספיגה של הוויטמינים והמינרלים שבו נמוך הרבה יותר. כי הספיגה של הוויטמינים A, D ו-E שבחלב דורשת סביבה שומנית. על כן ספיגתם גבוהה מחלב רגיל מאשר מחלב רזה. כיוון שהוויטמינים האלה דרושים גם לספיגת הסידן שבחלב לעצמות, החלב הרגיל יעיל יותר לבניין העצמות ולשמירת צפיפות העצם מאשר החלב הרזה.

לסיכום

1. צריכת חלב רזה תורמת יותר להשמנה מחלב רגיל.

2. צריכה ממושכת של חלב רזה עשויה לתרום לעמידות לאינסולין ולהתפתחות סוכרת, יותר מאשר חלב רגיל.

3. בשתיית חלב רגיל ספיגת הוויטמינים והמינרלים שבחלב גבוהה יותר מאשר חלב רזה.

על כן, מכל הבחינות עדיף לצרוך חלב רגיל (3%) על חלב רזה (1%)

חולי סוכרת מוגבלים לצריכה של כוס חלב אחת ליום. שימוש בחלב רזה לקפה עשוי להביא בקלות לחריגה בכמויות החלב והסוכר המותרים. על כן גם לסוכרתיים עדיפה שתייה של חלב רגיל (3%) על חלב דל שומן. 
ספיגה ירודה של וויטמין D שבחלב רזה עשויה גם להחמיר את מצב הסוכרת.

יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

פירה תפוח אדמה בלי חמאה, בלי חלב - טעים ובריא יותר


הכנת פירה תפוחי אדמה היא אומנות. קל מאוד לקלקל אותו אם לא מקפידים על ההכנה. אבל הפירה שמגישים ברוב המסעדות ממש אינו בריא בלשון המעטה ולדעתי גם לא טעים במיוחד. השפים במרבית המסעדות מכינים פירה על ידי הוספת יחסים שונים של חמאה וחלב למחית תפוחי האדמה. החמאה אמנם טעימה, אבל לא בריאה משום שהיא בעצם שומן רווי מהחי. אבל לטעמי, החלב הופך את הפירה למימי ולטעים פחות. שלא לדבר על חוסר התאמה למאכל כתוספת למנת בשר, לשומרי כשרות. הצרפתים נמנעים מתוספת חלב אבל מוסיפים לפירה מקילו תפוחי אדמה 450 גרם חמאה (לא עלינו). כבר עדיף לאכול צ'יפס מטוגן בשמן עמוק חם!  

הפירה הוא למעשה מנה של פחמימות. לכן גם לא מומלץ לאכול אותו כמנה בפני עצמה ללא תוספת חלבון. האינדקס הגליקמי הגבוה שלו מעלה את רמת הסוכר בדם, גורם לשחרור רמות אינסולין גבוהות מהלבלב, שמביאות לירידה מהירה של הסוכר בדם, ולתחושת רעב, ורצון לאכול עוד. צמחונים - שימו לב!  

אז הרי מתכון פירה בעל מרקם יפה, טעים למאכל ובריא יותר - כפי שאני נוהג להכין. מתכון פשוט להכנה, אבל כדאי לשים לב בהכנה לפרטים הטכניים הקטנים, לקבלת פירה איכותי:
















מצרכים

1 קילוגרם תפוחי אדמה מזן דזירה (קליפה אדומה). לא כל הזנים מתאימים!
2 בצלים קצוצים דק

2 כפות שמן קנולה
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל שחור גרוס (רצוי טרי)


אופן ההכנה

1. מקלפים את תפוחי האדמה וחשוב לשטפם תחת הברז לסילוק מעטה העמילן שמשתחרר בקילוף.

2. חוצים את תפוחי האדמה לאורכם (דבר שמגדיל את שטח הפנים החשוף למים ולבישול אחיד יותר של תפוחי האדמה. 
לתוצאה טובה, לא לבשל קוביות או פרוסות תפוחי אדמה!

3. מבשלים את חצאי תפוחי האדמה המקולפים בסיר מים עם כף מלח שטוחה למשך כ- 30 דקות באש בינונית, או עד שהתפוחים רכים למגע מזלג. חשוב להתחיל את הבישול במים קרים לקבלת מרקם אחיד יותר בבישול!

4. בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים, מטגנים במחבת טפלון את הבצל הקצוץ על אש נמוכה. כשהוא מקבל צבע זהוב עמוק ומכבים את האש.

5. כשתפוחי האדמה רכים (לא יותר מדי, אחרת יתחילו להתפרק במים), מעבירים אותם בזהירות למסננת ושוטפים עם מי ברז כדי לשטוף את העמילן שהשתחרר. העמילן גורם לצמיגות מגעילה של הפירה. את תפוחי האדמה המבושלים והמסוננים מחזירים לסיר שחומם באש גבוהה לחצי דקה עד דקה, כדי לאדות את שאריות המים. אין רע יותר מפירה שספוג במים. לשים לב שלא ישרפו!

6. מועכים את תפוחי האדמה בסיר למחית גסה עם מועך תפוחי אדמה, או מזלג. לא לרסק בבלנדר או מעבד מזון, כי העמילן המשתחרר יגרום לפירה לקבל מרקם צמיגי ולא נעים לאכילה. 



7. מוסיפים למחית את הבצל המטוגן (עם שאריות שמן הטיגון שמקבל טעם הבצל) ואת 2 כפות שמן זית (אפשר גם שמן קנולה במקום או כף שמן זית וכף קנולה, לפי העדפת טעם) ומערבבים היטב.

8. מתבלים במלח ופלפל גרוס לפי הטעם ומגישים. זהירות עם המלח, זה גם לא בריא וגם יכול להרוס את טעמו של הפירה. (אתמול הגישו לי פירה כל כך מומלח, שלאחר הטעימה הראשונה לא הייתי מסוגל להמשיך לאכול ממנו).



פירה למילוי כסונים או או מאפים מבצק עלי פילו (אנא, למען בריאותכם -  אל תשתמשו בבצק עלים הספוג במרגרינה ובשומן טרנס מסוכן לבריאות).

מכינים את הפירה כפי שתואר למעלה, מעבירים לקערת זכוכית או פיירקס ומכסים בניילון נצמד. מכניסים למקרר ללילה. בעת השהייה במקרר משתבח הטעם. למחרת מוציאים מהמקרר ומשתמשים כמלית למאפים.

וריאציות

אפשר להכין את הפירה לפי המתכון למעלה ללא הבצל המטוגן אלא מוסיפים במקומו את שתי כפות שמן הקנולה שהוא היה אמור להיות מטוגן בהם.

במקום הבצל המטוגן אפשר, 

להוסיף עלי רוזמרין צעירים או מרווה חלוטים במים רותחים ומסוננים.
או
להוסיף קליפת לימון מגוררת.
או 
2-6  שיני שום (לפי הטעם) מעוכות יחד עם תפוח האדמה. 

הערה בריאותית חשובה!

היזהרו בכמויות הפירה באכילה - 4 וחצי כפות שמן היא הכמות המקסימלית היומית המומלצת למאכל - כאשר השמן הוא מקור השומן היחיד! אבל בפועל הרבה פחות. לא כדאי לצרוך כמות יומית של יותר מ 3-2 כפות שמן. כי שומן יש גם בבשר, בגבינות, באבוקדו, טחינה ,זיתים וכדומה. ראו גם עקרונות תזונת הזון

מקובל לחשוב ששמן הזית טוב לבריאות, (ואנשים נוהגים לחשוב שמזון טבול ושוחה בשמן זית בריא) - אבל כשצורכים ממנו יותר מדי זה כבר ממש לא בריא, משמין ומזיק לבריאות.

* צריך להתייחס לשמן הזית כמו לתרופה - במינון המתאים ולא יותר מדי!