‏הצגת רשומות עם תוויות מגנזיום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגנזיום. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

האם מגנזיום תרופה למיגרנה?


כפי שציינתי בעבר אשקול בחיוב בקשות לפוסטים בנושאים שמעניינים את הקוראים. אחת הבקשות שקיבלתי היא לכתוב דעתי על השימוש במגנזיום למניעת מיגרנה.

ממיגרנות  סובלים 10-15% מהאוכלוסיה - שני שליש מהם הן נשים. על מיגרנה אפשר לקרוא כאן.

מגנזיום הוא אחד מיסודות קורט, כמו מנגן ואבץ, החיוניים לפעילות ביוכימית תקינה של הגוף. בטבע ובתוספי תזונה הם אינם מצויים כיסודות חופשיים אלא קשורים לתרכובות שונות. לפיכך כדי להיספג ממערכת העיכול לדם ומשם לתאי הגוף - עליהן להתפרק וזה לא נעשה ביעילות גבוהה. המגנזיום, המנגן והאבץ הנמכרים כתוספי מזון אינם נספגים היטב. הספיגה נעשית רק בקטע מעי מסויים, ולפיכך קיים חלון זמנים קצר מהתחלת התנועה של תוסף המגנזיום במורד המעי שבו כמות קטנה שלהם יכולה להיספג.

מחקרים הראו כי למחצית מהישראלים יש חוסרים במגנזיום - כאלה שאינם אוכלים באופן מאוזן ובמיוחד כל אלה שניזונים מדיאטות אופנתיות ולא מאוזנות למיניהן.

מגנזיום בתוספי מזון הנמכרים בבתי מרקחת ובסופר פארמים, בדרך כלל קשור לציטראט (כלומר מגיע בצורת מגנזיום ציטראט). לאחרונה חברה בשם נווה פארמה (שמכנה עצמה "המומחים למגנזיום") משווקת מוצר הנקרא מגנוקס MIG.
כמו כל תוספי המזון, שאינם עומדים כלל וכלל בקריטריונים של תרופה, שמם כולל רמז למה שהם אמורים כביכול לרפא. MIG הוא אסוציאציה למיגרנה כמובן. 

האם הוא יעיל? האם הוא בטוח לשימוש? לא לחינם אין הבטחה מלבד: "שווה לכם לנסות". בשיווק שלהם יש כל מיני התפלפלויות על המלצות של רוקח שלהם חברת האם - B פארם והמלצה של אגודת הנוירולוגים (שאין הם מציגים אותה באתר שלהם מלבד איזכור).

ובנוסף קיים באתר שלהם איזה איזכור אודות ניסויים שנערכו במכון הלב בתל השומר 'שהוכיחו' לכאורה את נפלאות המוצר למניעת מיגרנות בלקיחה יומית. מה למכון הלב ולמיגרנה במקום המכון הנוירולוגי? האם מישהו בכלל ראה באלו שיטות נערך הניסוי ומה תוצאותיו? מדוע החברה אינה מציגה את תוצאות הניסוי באתר הבית שלהם?

ביום חמישי תתפרסם כתבה מפורטת בנושא בבלוג חשיבה חופשית פלוס. בינתיים אסכם כאן שאין  שום מחקרים המוכיחים חד משמעית שמגנזיום באמת מונע מיגרנות. האמת היא שלרבים מגנזיום בכלל לא משפיע  והם מתאכזבים לאחר שפיזרו את כספם לריק. ולאחרים שטוענים להטבה - קרוב לוודאי שיטענו כך גם אם אתן להם פלסיבו - כלומר תרופת דמה שאקרא לה מגנזיום ולמעשה אין בה כלום.


שווה לכם לנסות? רוצים להתגלח על הבטחה מפוקפקת? יש לכם עודף כסף? בבקשה.

ובכלל נטען  בכתבות בסיינטיפיק ידיעות, מעריב ושכאלה, שלסובלים ממיגרנה יש מלבד חוסרים במגנזיום גם חוסרים בוויטמין B6, וויטמין B12, חומצה פולית, אומגה 3 ועוד שלל מינרלים וויטמינים. זה טוב למכירות של המולטיוויטמינים. מאביסים את המשתמשים בכמויות מפחידות, הרבה מעבר לכמות היומית המומלצת. אבל על כך אקדיש בעתיד כתבה נפרדת.

גבירותיי ורבותיי, תאכלו נורמלי ומאוזן מכל קבוצות המזון, ולא תצטרכו לפרנס את בית המרקחת.

גם אם הרוקח ממליץ לכם, זיכרו - הוא מקבל תמלוגים יפים על הרכישות. וכמובן היצרנים גם.






יום שני, 5 בספטמבר 2016

יתרונות הקיווי


כיוון שצריכים להגביל בכמות הפרי היומית (4 מנות פרי ולחולי סוכרת 2) בשל תכולת הסוכרים הגבוהה שבו, כדאי לעשות בחירה נכונה.

מבין התכונות הבריאותיות שאנחנו מחפשים בפרי - מיעוט יחסי של פחמימות שרובן בפרי הן סוכרים, ריבוי באנטיאוקסידנטים כמו ויטמין C וכן ריבוי במינרלים כמו אשלגן, סידן ומגנזיום. רמת אשלגן גבוהה ונתרן נמוכה בתזונה חיונית לבקרת לחץ הדם ולקיום ערכי לחץ דם תקינים 

מסתבר שבקיווי בגודל בינוני יש כמות שווה של ויטמין C כמו בתפוז בינוני





בואו נשווה את הערכים התזונתיים של הקיווי (בגודל בינוני סטנדרטי) מול תפוז (בגודל בינוני - 130 גרם):

                                 קיווי          תפוז

קלוריות                       46            62
סוכרים (גרם)               8              15
ויטמין C (מיליגרם)       74            70
אשלגן (מיליגרם)          252          237
סידן (מיליגרם)             50            52
מגנזיום (מיליגרם)         20            13

כלומר בקווי אחד: 
פחות קלוריות וסוכר מאשר בתפוז
כמות דומה של ויטמין C וסידן בשניהם
בקיווי יותר אשלגן ומגנזיום מתפוז.

מכאן שלקיווי יש ערך תזונתי/בריאותי גבוה מהתפוז.

גם הקיווי וגם התפוז מקורם בסין, אבל הקיווי הפך לפרי הלאומי של ניו זילנד.

כולם וודאי מכירים את זן הקיווי הירוק הזה:




אבל לאחרונה מיובא לארץ מניו זילנד זן הקיווי הצהוב המכונה Golden Sun.






הזן הצהוב בעל מרקם מעודן יותר וארומה משובחת מהירוק. גם בעל חמצמצות עדינה יותר מהירוק. הזן הצהוב הזה כבש את החיך של בני ביתנו ואורחינו. מעדיפים אותו על הירוק.

לא ניתן להבדיל בקלות בין הזן הירוק לזן הצהוב, כי צבע הקליפה חום דומה. אבל אם תחפשו במרכולים, על הזן הצהוב מודבקת מדבקה קטנה (Golden Sun) .

על החמצמצות: החמצמצות שבקיווי נובעת מחומצה אוקסלית שבו (שנמצאת למשל גם בגבעולי צמח חמציץ הבר ומכאן החמצמצות שבמציצתם) . 

איחסון: פרי קיווי שנקטף קשה, אפשר לשמור במקרר תקופה ארוכה יחסית. עם הזמן בקירור' או מהר יותר בטמפרטורת החדר - הקיווי מתרכך ונעשה מתוק יותר בשל פירוק העמילן לסוכר.



פרי קיווי שטוף היטב ניתן לאכול עם הקליפה העשירה בסיבים תזונתיים!


יתרונות
מבין הפירות מומלץ לאכול פרי הקיווי בשל הערכים התזונתיים הגבוהים כפי שמצויין בטבלה למעלה. 2 יחידות פרי קיווי מכילות את כל כמות ויטמין C המומלצת ליום. אבל זכרו, 2 יחידות קיווי הן שתי מנות פרי! כאמור בפוסט אחר בבלוג,  בשל תכולת הסוכר הגבוהה בפירות מומלץ שלא לצרוך יותר מ- 4 מנות פרי ליום (ולסוכרתיים רק שתי מנות פרי ליום).

למי לא מומלץ לאכול קיווי?
בשל תכולת החומצה האוקסאלית הגבוהה, אין לאכול לסובלים מבעיות (אבנים) בכיס המרה או בעלי נטיה ליצירת אבנים בכליות.