‏הצגת רשומות עם תוויות הרהורים ותובנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרהורים ותובנות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בנובמבר 2016

הרהורים על לוחמות בטנקים


אחרי שאביגדור קהלני עורר את חמת הנשים, נפתח דיון ציבורי סוער באמצעי התקשורת. באחד הפנלים אתמול, קצין בכיר במיל', חובש כיפה,  סיים את דבריו בטיעון שהקפיא את להט הוויכוח של המשתתפות. הן נעלמו דום לטיעון "נשים שנותנות חיים לא יכולות לקחת חיים". נראה שלמשתתפות ההלומות לא הייתה תשובה כטיעון נגד ישיר. ואני לא הבנתי מדוע אף אחת מהן לא הביאה את הטיעון שבעצם אף אישה אינה נותנת חיים בלעדית. הגבר שותף במחצית לרגע מתן החיים. אף לא אחת מהנשים החריפות שהשתתפו בדיון לא ציינה זאת? מדוע הפתיע אותן ללא מענה הטיעון שנותנת חיים לא יכולה לקחת אותם?

לפני שאמשיך, אני רוצה להקדים ולומר את דעתי הנחרצת - שנשים לא צריכות להלחם בטנק בשל עקרון השוויון, אלא בשל עקרון ההתאמה לפרופיל המבצעי הדרוש בלבד. ואם הצבא ברשות הרמטכ"ל חושב שחיילות מסוימות מתאימות כלוחמות בטנקים, אז הן יכולות. נקודה. ואלו שאינן מתאימות שישרתו במה שהן מתאימות, בדיוק כמו חיילים שאינם מתאימים לשרת בשריון. כלומר, הקריטריון היחיד בשירות בתפקיד צבאי כלשהו צריך להיות התאמה מלאה ליכולת מבצעית בתפקיד. 
ומצד שני, אני נגד שירות של חיילות בהתאמה של 'בערך' , במה שידוע במחוזותינו בכינוי 'אפליה מתקנת'.

שמעו והסכיתו לסיפור הבא שמחמת סודיות אינני יכול לחשוף את כל פרטיו. סיפור הקשור לסיירת סודית שאינה ידועה בציבור. ליחידה הזו מגויסת אחת לשנה נבחרת מצומצמת של מועמדים, לאחר שלבי מיונים רבים להתאמה פיזית, התאמה אינטלקטואלית, וסיווג בטחוני - הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר במערכת הביטחון. 

המועמדים שעברו בהצלחה את כל המיונים, מגויסים ללא ידיעה של ממש בפני מה הם עומדים ואופי שרותם נרמז בכלליות כיחידת עילית סודית. לאחר הטירונות הם עוברים הכשרה בת מספר שלבים שבמהלכם הם מוכנסים בהדרגה בסוד. הכשרה מבצעית שמסתיימת כשנה מהגיוס. 

היחידה הזו מורכבת מהסיירת עצמה שהיא גברית, ומתומכי לחימה שגם הם בעלי סיווג ביטחוני גבוה (אבל לא שותפי סוד), שמורכבים הן מחיילים והן מחיילות. כך היה עד שהופלה פקודה מלמעלה - לסיירת המבצעית תגויסנה גם בנות. בשל מעטה הסודיות, הן גברים והן נשים אינם יכולים להביע רצון מראש להתגייס ליחידה הזו ולמסלול הקרבי הזה בפרט. 

בגיוס הראשון לאחר שינוי המדיניות, נקבעה מכסה לשתי חיילות מבצעיות, שעברו הכשרה זהה כמו זו של החיילים ויחד איתם. אמנם לפי עדות החיילים, לא בטוח שהן היו שורדות את ההכשרה הזו לו היו בנים והיו נשפטות לפי אותם קריטריונים למעבר משלב לשלב כמו החיילים, אבל הן סיימו את מסלול ההכשרה המלא, והוסמכו לפעילות מבצעית כמעט מלאה (למעט הגבלה מפעילות מבצעית מסוימת שנובעת מסיבה גופנית פיזיולוגית נשית).

אבל בשל מה שנראה כמדיניות של אפליה מתקנת, לאחר חצי שנה נשלחו שתי הבנות לקורס קצונה.  נשמע נהדר, אבל הן מילאו את שתי הקצאות הקצונה היחידות לשנה. בדקה התשעים, בבוקר היציאה לבה"ד 1, הודיעו לשני חיילים שיועדו לצאת לקצונה שהם אינם יוצאים, ובמקומם תצאנה שתי החיילות לקצונה. יצאו בשל מדיניות של אפליה מתקנת. 

בשנה לאחר מכן עברה את ההכשרה בהצלחה חיילת אחת אחרת, שהביעה רצון לעבור מתומכת לחימה לסיירת לאחר כחצי שנת שירות. עד כאן הכל נפלא.

כשחזרו הקצינות ליחידה, הסתבר שאינן מוצלחות במיוחד בפיקוד מבצעי. לאחר זמן מה העבירו  את האחת להדרכה והשנייה הוצבה ביחידה בתפקיד פיקודי מסוים. אבל בשל חוסר ראיה מערכתית מורכבת, מרבית תפקידיה בוצעו למעשה על ידי סגנה. בניגוד לשאר הקצינים ביחידה היא נקטה בפיקוד מלווה באמצעי משמעת קשוחים מוגזמים, שלא היו מקובלים ביחידת עילית שכזו. איומים במשפטים צבאיים בכל צעד ושעל לא היו מקובלים ולא היה בהם צורך בפיקוד על חיילים ביחידה שכזו. היא נהגה כעבד כי ימלוך, כולל לעתים הטלת פקודות בניגוד לחוקי מטכ"ל.

החיילת ממערך תומכי הלחימה שגויסה מרצון למסלול מבצעי במחזור לאחר מכן, הוחתמה לשירות של שלוש שנים, השווה באורכו לשרות החיילים. נאמר לה בתחילת הדרך שהיא מיועדת כמו קודמותיה למסלול קצונה. אבל לאחר ההכשרה הארוכה שהשקיע בה הצבא ולאחר ההסמכה, היא החלה בשטיקים והתחמקויות מפעילויות מבצעיות (שגרמו ליתר עומס על חבריה ולפגיעה ביציאות שלהם לחופשות). בשל 'כאבי ראש' מסתוריים, יצאה לבדיקות רפואיות תכופות אינסופיות שלא העלו דבר, והסתבר אחר כך שהם נעלמו כלא היו, מיד לאחר השחרור ותחילת לימודים אקדמאים. בסופו של דבר היא פעלה לגריעת תפקיד, וסיימה את השירות כפקידה באותה יחידה לאחר שנתיים שירות בלבד, למרות שהייתה חתומה לשירות של שלוש שנים. וויתרו לה. היא גם אינה משרתת במילואים באותה יחידה  כפי שממשיכים בה החיילים מהסדיר, וגם לא באף יחידת מילואים אחרת.

שתי הקצינות השתחררו. האחת שפיקדה בהדרכה נפלטה משירות מילואים מסיבה שאינני יודע, והשנייה שכן הוצבה לשירות מילואים - פניה לא נראו שם עד עצם היום הזה. מאז עברו מספר מחזורים ואף לא חיילת אחת גויסה יותר ליחידה הזו למסלול המבצעי. 

מוסר ההשכל - אפליה מתקנת דווקא עשויה לפגוע בסופו של דבר בשוויון המגדרי. כי שוויון אמת מושג רק בעזרת שוויון ולא בשוויון מראית עין מערכתי. 





  

יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

מה באמת מוסלמים חושבים?!


ללא מילים:



ורק זאת: סרטון ביוטיוב כמובן אינו מייצג, אבל כמה כן חושבים כך - "מגיע לישראל"? 
ולא רק מוסלמים.

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

להומאופתיה ורפואת אליל אין הוכחה מדעית


בארה"ב נכנסה לתוקף חקיקה על חובת סימון אין הוכחה מדעית 'בתרופות' הומאופתיות. בקרוב גם בארץ?! ההומאופתים בהיסטריה על פי תגובותיהם באמצעי התקשורת, אבל מי שמספק לחולים מים עם כינוי כלשהו, כסוג של תאוריה רפואית מהמאה ה-18 - החולה חייב לדעת שאין הוכחה מדעית שכמה טיפות מים בכוס מים מרפאים. במאה ה-18 לא היו ידועים בכלל רבים מגורמי המחלות. 

הסבר מפורט בכתבה בבלוג חשיבה חופשית פלוס בקישור כאן.

להומאופתיה, רפואת אליל ובאבות - אין הוכחה מדעית

יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

גנבה ספרותית


בראיון טלוויזיה, שאל המראיין משוררת, סופרת וחוקרת ספרות (זהותם אינה משנה לצורך העניין), מתי התחלת לכתוב?

היא החלה לכתוב בגיל 14, כאשר משפחתה העתיקה מגוריה מחבל ארץ מאוד אהוב עליה, לחבל ארץ אחר - אירוע טראומטי בחייה. והמשיכה:
"למעשה התחלתי לכתוב שירים לא שלי"!

לאחר מעבר המשפחה נתגלגלו לידיה חוברות של העיתון דבר לילדים (אגב שמורה לו פינה חמה בלבי מתקופת ילדותי). ובקריאה נתקלה בשיר געגועים לאותו חבל ארץ הישן והאהוב שלה. היא שכל כך הזדהתה עם השיר, שלחה אותו בשמה לפרסום בעיתון במדור כותבים צעירים. השיר התקבל ופורסם.

בראיון הדגישה שהיא מרגישה עד היום איום ונורא על מעשיה אלה והחרטה גדולה. אבל יש כאן קריטריון מעניין לשיר טוב באמת - שיר שהקורא חושב שכתב אותו בעצמו.


יום שני, 21 בנובמבר 2016

רכש צבאי - אין חדש תחת השמש?



ויאמר רבי קנקן: " חטא ועונש כצוללת הם - הכל עניין של ציפה או שקיעה"

הסכיתו ושמעו. מעשה שהיה וסופר במשפחה, כך היה:

בשנות השבעים במאה הקודמת, סא"ל אריה הרמן מחיל הנדסה, נשלח לגרמניה להעריך רכש צבאי מסוים עבור המדינה. כשהגיע שם למסקנות שהביאו לסגירת העסקה, מסרו לו הגרמנים צ'ק שמן על שמו. אבל אדם ישר היה סא"ל הרמן, סרב לקבל את הצ'ק. והגרמנים הם גרמנים, אילצו אותו לקבל את הצ'ק: "אין דבר כזה. ככה נעשות כאן עסקאות הנשק הממשלתיות".

חזר סא"ל הרמן לארץ והפקיד מיד את הצ'ק במשרד הביטחון. מה נעשה בצ'ק במשרד הביטחון, ועל ידי מי ניפדה? לעולם לא ידע. לעולם לא נדע.
אמר קהלת, אין חדש תחת השמש, ושאל - כמה צ'קים כאלה לא נכנסו לחשבונות בנק פרטיים?

ועוד תובנה,
מה ההבדל בין מנהיג לבין מנהיג אחר לפניו שיושב בכלא?
ולאחר מדיטציה הגעתי להארה - 
הכל תלוי במקורבים שמנהיג ממנה ליועצים המשפטיים של הממשלה. 

תרגום עברי מארמית בהמשך:

אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לו: בני אדם החשודין על השביעית, כשרין לעבר שנה? הדר אמר: לא קשיא לי, מידי דהוה  אשלשה רועי בקר. ורבנן אחושב נייהו סמוך. והדר אמר: לא דמי, התם - הדור אימנו רבנן ועברוה לההוא שתא, הכא - קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין. אמר רבי יוחנן: דא עקא 
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד א').

ובעברית,
"שאל רבי יוחנן: האם אדם שסוחר בפירות שביעית יכול להעיד שעבר חודש? בתחילה נטען שהוא יכול, אולם במחשבה שנייה נאמר שאין לסמוך עליו, משום שהוא נחשב לרשע. אמר רבי יוחנן: זו הצרה - אי אפשר לסמוך עליו".



"אנו בטוחים בצוללת גרעינית
יצא לכם בזול, רצינו חללית"
שמעו, שמעו, רק רגע קט, בקישור כאן

אוף, וחשבתי לא עוד פוסטים כאלה, כשנעלתי את הבלוג דע-א-קטואליה


לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ-דָּעַת וּפִי כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת [משלי פרק טו' פסוק יד'].

יום שישי, 11 בנובמבר 2016

זרעי מלחמת אחים אמריקאית ב' ?


כאשר דונלד טראמפ הכריז לקראת סיום מערכת הבחירות שלא יקבל את תוצאותיה אם לא יבחר, גנזתי פוסט שכותרתו "האם נזרעו זרעי מלחמת האזרחים האמריקאית הבאה"?

אז הוא נבחר. ויגידו כולם שכלב נובח אינו נושך. שאמריקה חזקה ותדע להתמודד עם נשיא כזה. שמה שרואים מכאן לא רואים משם. שיועציו, הסנט והקונגרס ימתנו אותו... 
יתכן שכך. אתמול בפגישה הראשונה שלו עם אובמה שפת גופו דמתה לכלב מכווץ.

אבל למרות שהילרי קלינטון זכתה במחצית קולות העם (לא ראיתי את התוצאות הרשמיות - אך יתכן שלפי שיטת הבחירות הישראלית היא קיבלה את רוב קולות המצביעים), למרות שהיא קיבלה את ההפסד, את כללי שיטת הדמוקרטיה האמריקאית - נראה שמחצית העם לא!

האמריקאים ידועים בתור שמתאחדים סביב הנשיא לאחר שנבחר, אבל הפעם נשמעים קולות אחרים - הפגנות המונים כנגד הנבחר. אז יש שיאמרו שההפגנות/מהומות ירגעו לאחר שירגעו מההלם. ובינתיים כוחות הביטחון האמריקאים מתמודדים כנגד המהומות הספונטניות בצפירת צופרי מכוניות המשטרה (שיטה מוזרה להשתקה!) ולא נדרשים עדיין להפעיל כוח בעוד הנשיא המכהן עדיין אובמה. ויתכן שכך יהיה -  שירגעו הרוחות. שהעם האמריקאי ירגע מהלם תוצאות הבחירות. כך אומר לי ההיגיון. אבל לא יכול להתעלם מתחושות אחרות, שגם להן יש היגיון - בבחירות האלה נתגלו שתי אמריקות. ולזה מצטרפת מן תחושה פנימית שהמהומות וההפגנות כרגע הן רק יריית פתיחה למשהו הרבה יותר גדול. 

אמנם קיים גורם טכני המונע למלחמת אזרחים ממש, והוא העדר רצף טריטוריאלי - כפי שאנחנו מכירים מסכסוך אחר (חוסר רצף טריטוריאלי בין עזה לגדה). אך האם יתכן שהנבואה של באבה וואנגה עומדת בכל זאת להתגשם? 

כתבתי על הנבואה הזו בפוסט בבלוג חשיבה חופשית כאן. והפוסט הזה, כפי שנראה בשולי הבלוג, ממוקם ברשימת עשרת הפוסטים הנקראים מכל הזמנים. הזקנה העיוורת חזתה שהנשיא האמריקאי ה-44 יהיה שחור. וחלקה השני של הנבואה - שהוא יהיה הנשיא האמריקאי האחרון. 

הנבואה הזו כלשונה נשמעת די מופרכת. אבל האם יתכן שמדובר בקץ אמריקה הישנה? אם לא מלחמת אחים ממש - אזי פילוג העם האמריקאי? אולי צעדים לקראת שינוי שיטת הבחירות האמריקאית? או אפילו תחילת תהליך פירוק המשטר הפדרלי העכשווי והיפרדות למדינות עצמאיות...?

בל נשכח שהאמריקאים כבר התנסו במלחמת אחים אחת בהיסטוריה שלהם. 
האם יתכן שפוטין נשיא רוסיה, (שתמך בבחירת טראמפ ויש האומרים שאפילו עזר לבחירתו) ראה משהו שאנחנו לא ראינו?



יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

גם אמריקה מצביעה מהבטן


אתמול הכנתי שתי קריקטורות.

האחת:



והשנייה:


נשיא ארה"ב


היום בשש בבוקר עוד אין הכרעה, אבל הסיכוי לתמונה השנייה הוא 95%, בעוד ששוטי הנבואה נתנו לדונלד בקושי 10%.
בשבוע שעבר ערערתי על קביעות המלומדים וטענתי כאן ש"שום דבר אינו גמור עד שהוא נגמר".
אם מישהו חשב שרק בישראל מצביעים מהבטן...

הן הבטן של הישראלים והן זו של האמריקאים מתלהמת וגזענית,
אבל הבטן של הישראלים הפוכה ועוד יותר לא הגיונית מהבטן של האמריקאים:
כי הישראלים דווקא מצביעים בעד מי שדופק אותם מבחינה כלכלית.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2016

ישעיהו ב' - מהי דמוקרטיה?


"זכויות האדם בחברה אינן תלויות ברמתו, וזו הדמוקרטיה. היא אינה אומרת שבני אדם שווים אלא שלכולם יש זכויות שוות."

"אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים".
"דמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו". 
המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב."

"דמוקרטיה אינה השקפת עולם. דמוקרטיה היא משטר מדיני שבו ניתן להחליף את השלטון. זוהי מהותה"


" מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו.

אין לי אמון רב ביותר - לא באינטליגנציה של הרוב ולא בטוב לבו של האדם, אבל אני רוצה בדמוקרטיה.
בדמוקרטיה זכותו של האדם, למרות היותו טיפש, לבחור את השלטון הרצוי לו, עם זאת, אין ערובה לכך שהזכות הזו הניתנת לו היא לטובה."

"אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם, שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים, ולכן המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב."


המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במישטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב."

ישעיהו לייבוביץ




אמרו קוקוריקו - קם התרנגול ואמר הריני

בסיום כתבתה של אילנה דיין על התנהלות בית ראש הממשלה ("אויבת הימין - שמאלנית קיצונית") - הקריאה תגובתו של ביבי:
* תגובה של 6 דקות כמעט!
*רשימת 'ציטוט' ארוכה ומפורטת לדבריה של אילנה דיין על ביבי לדורותיו.
*האם  ביבי ובני ביתו מנהלים יומני ק.ג.ב על עיתונאים סססמולנים?

ביבי כרגיל לחיץ ונלחץ. 
ובתגובתו שכרו יצא בהפסדו - עשה עצמו לחוכא ואיטלולא. 
אפילו העסקונה הפוליטית הימנית ממלאת פיה מים. 
אף לא אחד מאנשי הימין קם ועמד לצידו בעניין. 
שתיקת הכבשים.

אז מה יהיה?

העם לא גומר את החודש, אין דירה, הלכה הפנסיה, אבל ביום הבוחר מצביע נגד הגרבוזים והערבים שעולים על אוטובוסים.

אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן:




יום שישי, 4 בנובמבר 2016

משוגות בחירות


בבלוג הזה יש קטגוריה 'הרהורים ותובנות' בסרגל הניווט למעלה, בדיוק בכדי שאוכל להשחיל גם פוסטים מסוג זה של היום.

 בנימין נתניהו מודיע "מוכן ללכת לבחירות על רקע תאגיד השידור". ונזכרתי שכבר הלכנו לבחירות על רקע ההצבעה בקריאה ראשונה נגד 'העיתון של ביבי'. בחירות שעלו למשלם המיסים 2.5 מיליארד, ועתה ביבי מוכן לבזבז עוד 2.5 מיליארד רק משום שהתאגיד שמאלני מידי?

ונראה שידידיי המומחים במדעי המדינה מיהרו לקבוע שאין סיכוי שדונלד טראמפ יהיה נשיא ארה"ב הבא, כפי שקבעו שאין סיכוי שהוא יבחר למועמד הרפובליקני לנשיאות. כחסיד האמרה למי נתנה הנבואה, אני אומר - שום דבר לא גמור עד שהוא נגמר. והאם יתכן שמה שקרה בשבוע האחרון הוא שראש ה-FBI הכריע בעצם מי יהיה הנשיא הבא? יתכן שהחקירה לא תעלה דבר וחצי דבר, אבל לאחר שטראמפ יבחר יתנצל ראש ה FBI הרפובליקני בפני קלינטון? 

וזה מזכיר לי התנצלות אחרת על "הערבים שעולים על האוטובוסים בהמוניהם בדרך אל הקלפי". ואם יקרה שאלקטורים ינועו לעבר טראמפ כפי שהסיכוי של 1:9 לטובת קלינטון כבר הפך ל- 4:6 - האם זה לא יוכיח שלא רק הישראלים מצביעים מהבטן? והישראלים בעלי האזרחות הכפולה כבר הכתירו לנשיא את דונלד דאק.




יום שני, 17 באוקטובר 2016

אנשים ואמיתות


אנשים ואמיתות / קנקן


יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲמִתּוֹת

כַּאֲשֶׁר לָהֶם הֵן אֵינָן מַתְאִימוֹת

אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶן אֵינָם יְכוֹלִים

וְאָז טוֹמְנִים רֹאשָׁם בְּחוֹל

כְּמוֹ הַצִּפּוֹר

עָמֹק עָמֹק בְּמַעֲמַקִּים

וְאָז

עִם הַחוֹל בְּעֵינֵיהֶם

מִתְעוֹפְפִים לְחַפֵּשׂ 


אֲמִתּוֹת

בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

וְגַם אִם מוֹצְאִים שְׁקָרִים

אוֹתָם הֵיטֵב מְטַפְּחִים

וְהַהֶפְסֵד

כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ

רַק שֶׁלָּהֶם.


מקור nivon.co.il

יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

יום שלישי, 11 באוקטובר 2016

כל אחד והסליחה שלו






ובהזדמנות כאן, תיקון טעות נפוצה בציבור, הצמים והלא צמים:

לפני יום הכיפורים מאחלים 'חתימה טובה'.

ורק לאחר סיום יום הכיפורים (כשיהוה החליט ופסק) מאחלים 'גמר חתימה טובה'. ולא לפני!!!

מאת 'רבי קנקן'



יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

סליחות שאינן באמת סליחות


חודש אלול הוא חודש הסליחות. 

כל אלה שמבקשים סליחה בסגנון " אם פגעתי בך אני מבקש סליחה". מדוע בקשת סליחה עם ההתניה הזו? פגעת או שלא פגעת? אם לא פגעת לא היית מבקש סליחה ואם פגעת, בקש סליחה אמיתית.

"אם פגעתי אני מצטער על כך". ככה מבקשים סליחה פוליטיקאים שההד הציבורי מאלצם להתנצל. זו הרי לא התנצלות מהלב. זו אינה התנצלות בכלל.

ומה אמורה לעזאזל להיות ההתנצלות מהסוג הזה:
"זה לא בסדר מה שאמרתי אבל אני לא מתחרט על תוכן דברי"
או 
"אני מתנצל על מה שאמרתי לך, על מה שעשית לי" שזה אומר, אני מתנצל אבל אתה היית ראשון...

גבירותיי ורבותיי, אם זו ההתנצלות שלכם מוטב שלא תאמרו אותה בכלל. כי אף אחד אינו מאמין בכנות שבהתנצלות מסוג זה. ומי שחובש כיפה על ראשו - גם אלוהיו אינו מאמין לבקשת סליחה כזו, גם אם 'מעמיד הפנים' יתפלל בלהט ויצום ביום הכיפורים. כי  על פי דת היהודית הפגיעה של אדם לחברו חמורה שבעתיים מפגיעה של בין אדם למקום.

מי שפגע בי ומתנצל "אם פגעתי בך" - אני לא מתכוון ולא יכול לסלוח לו.





יום שני, 12 בספטמבר 2016

שיוויון בלשון: מדוע בעצם 'ראשת' ה-



בלחץ תנועות פמיניסטיות, נקבע (וזה לא היה תמיד כך) :

ראשת הממשלה גולדה מאיר (דווקא אותה כינו בזמנה ראש הממשלה)
ראשת העיר מרים פיירברג
ראשת בנק לאומי רקפת רוסק עמינוח ....

באנגלית ראש וראשה = head = שיוויון

במילון העברי  'ראש' מוגדר - " האדם העומד בראשות ". כלומר האדם, בין אם האדם איש או אישה. שניהם מוגדרים אדם. לא 'אדם' מול 'אדמית', או 'אדמה'. אדם  (ז', נ') וזהו. מישהו מתעקש לקרוא לאישה 'אדמה' או 'אדמית'? וכי מדוע בעצם לא על פי אותו עיקרון ההפרדה המגדרית?

זוגתי עומדת בראש גוף גדול. כשנבחרה לקדנציה שניה, נשאלה אם לציין ברשומות 'ראשת'. היא השיבה בשלילה. שמה ימשיך לשאת את התואר 'ראש' ה-. היא נושאת ראש על כתפיה ולא ראשה. והסיבה שאינה רוצה את הקידומת 'ראשה' היא שציון 'ראשה' מנציח למעשה את אי- השיוויון. את התואר, ויהיה  בכיר ככל שיהיה - מקבל אדם. איש או אישה. במצב של שיוויון, מינו של נושא התואר אינו משנה את מהות התואר. מין אחד אינו עושה את התפקיד טוב יותר ממשנהו בשל המגדר. ואם יש משהו שמציין את המגדר שאליו משתייכת בעלת התואר הוא שמה הפרטי. 

וכעת וודאי תשאלו: כן, אבל מה לגבי אלו שנושאות שם דו-מיני (ושיש לו הטייה דקדוקית זכרית - כמו רותם, שחר, עדי...)? כיצד ידעו אם מדובר בראש או בראשה? 
התשובה פשוטה - אם נעשה מאמץ  ההורים להסתיר בשם הפרטי את המגדר (דהיינו הטייה זכרית), מדוע צריך להדגיש את המגדר בתואר? 
מדוע לא דו מיניות בתואר כמו בשם הפרטי? 

האם התואר הרישמי המוצמד לרופאה הוא דוקטורית או דוקטור? מציינים דוקטור זיוה ליבנה למשל ולא דוקטורית זיוה ליבנה. למהנדסת מצמידים תואר אינג'יניר כמו למהנדס. לרוקחת מוצמד תואר מגיסטר כמו לרוקח. האם זה רק משום שמדובר בתארים לועזיים? לא ולא - הרי התואר עו"ד הוא ראשי תיבות של עורך דין. והוא מוצמד לשמה של עורכת דין כמו לעורך דין.  אפשר היה לציין אינג'ינירית, מגיסטרית ועו"דית, ולא כך - בתואר יש שיוויון בין המגדרים.  

זוגתי מסתפקת לגמרי בתואר הבכיר עצמו. הישגיה האישיים מקצועיים בלבד, ולא עושים אותם השתייכותה למגדר זה או אחר. לכן את התואר 'ראשת' היא משאירה לארגוני הפמיניסטיות, שבלא מתכוון דווקא בצורך שלהן להפריד בהטייה המגדרית של התואר - הן מנציחות את אי השיוויון

השיוויון יושג רק כאשר באמת לא ישנה המיגדר. בין השאר כאשר:
ראש = head (ז', נ')




יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

חברת מוות




וריאציה של Caravaggio על ידי Judith Beheading Holofernes



אדם נפטר, אדם לשעבר. שירת עשורים את בטחון ישראל, היה שר, כמעט נשיא מדינה. שמו הוכפש באחרית ימיו, בעת חוליו, והוא שבר כלי, מחובר שלוש פעמים בשבוע לצינורות ומכונות. חרצו דינו ללא כתב אישום, ללא משפט. הלך לעולמו מוכפש ללא משפט, בחברה אוכלת יושביה, בחברה עורפת ראשים.

הלך אדם לעולמו. איננו עוד! מעשיו - עבר הם, ואין עוד! לא יקום עוד! לא יוכל עוד להגן על חרפתו.

והצבועים, המכפישים בחייו, שהותירו אותו בדד מנודה, 'חברים' שהתאדו - מניחים זרי פרחים מהודרים על רגבי קברו. סופדים ומהללים, מזילים דמעות תנין.

ועוד לא יבשו הרגבים ובאמצעי התקשורת מסכמים, לא שוכחים (איך לא) להבליט פרשיית חקירה אחרונה. עוד בטרם חלפה השבעה, כבר דואגים לקבע אשמתו בדברי הימים. כמעשה לינץ' לבר מינן  

ועוד בטרם התהדקו רגבי האדמה בקברו, אדם אחד, שר וחבר מפלגה לשעבר - משמיץ אדם מת, קבל עם ועדה. כירי ווידוי הריגה.
במחי פה הפך בעיניי למְנוּול.

אוי לי מעם, שאפילו את מתיו אינו יכול להניח לנוח בקברם. עם עורף ראשים בחייהם ובמותם קוברם בחרפה, ללא משפט. 


מי שאינו מכבד מתיו, עצמו אינו ראוי לחייו!






יום שישי, 2 בספטמבר 2016

חרם מזונות 'מהונדסים גנטית' על ידי לא מביני דבר


הפוסט הזה קשור לפוסט מאתמול שעסק בשמן הקנולה, שרבים הפיצו דיבתו רעה, בין השאר כי הוא תוצר הנדסה גנטית. אבל רבים אינם מבדילים בין הנדסה גנטית להכלאות גנטיות שעושים בחקלאות מזה מאות שנים. זן צמח הלפתית התרבותי שמזרעיו מפיקים את שמן הקנולה פותח על ידי מדענים קנדיים על ידי הכלאות בין זני הבר. אז מה להנדסה גנטית לבין שיטות חקלאיות המיושמות באוכל שאתם אוכלים מזה עידן ועידנים? עדיין לא מובן? אסביר מיד.



בעוד שבמדינות העולם השלישי ילדים מתים מרעב, במדינות אירופה ובישראל מתקיימת היסטריה משוועת של מפונקים שבעי כרס מפחד מזונות מהונדסים גנטית. הסטטיסטיקה מראה שבאירופה כ- 50% מהצרכנים מפחדים ומחרימים מזונות, אלא אם הם מסומנים בלוגו הזה (לא הונדס גנטית):



גם בישראל גבר הלחץ לסמן מוצרים מהונדסים גנטית, אבל ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עמד בתוקף נגד חקיקה כזו. למרות כל הנאמר עליו כיום, לפחות אפשר לומר לזכותו שהוא לא נכנע ללחץ של תנועות אנשים בורים וחסרי הבנה. אנשים המוסתים על ידי תנועות מסיונריות שמוטב לו היו מתעסקים בחלאות האנושיות האמיתיות.

אנשים רבים מתים מפחד למשמע צמד המילים 'הנדסה גנטית'. אבל בתור אחד המומחה בשיטות ההנדסה גנטית ושעסק בה למעלה משני עשורים, אני אומר חד וחלק - הפחד הזה מבוסס על כלום. אנשים  פשוט מפחדים ממה שאינם מבינים ומחרושת שמועות של כאלה שמעמידים פנים שהם מומחים. ואולי הגיע הזמן לחדש כמה כתבות שכתבתי בנושא הזה בעבר, ולפרסם אותם בבלוג חשיבה חופשית פלוס. צפו לכך בקרוב.

ובינתיים כאן בקיצור - 'הנדסה גנטית' של צמחים ובעלי חיים עושים כבר מאות ואלפי שנים בעזרת הכלאות חקלאיות קונבנציונליות. גם הפודל והצ'וואווה הם תוצר הכלאות גנטיות והדמיון שלהם לזאב נראה מיקרי לחלוטין. ההבדל הוא שהטכנולוגיה החדישה והבטוחה של ההנדסה הגנטית כיום - עושה במספר שבועות את מה שלוקח שנים רבות לעשות בשיטות הכלאות זנים הקונבנציונלית בחקלאות, ביעילות גבוהה מאות מונים ממנה, ובאופן מבוקר ממנה. הרי בשתי השיטות מעבירים גנים לקבלת זנים עמידים, טעימים וטובים ביותר של ירקות ופירות. אז ממה נובע הפחד?






ממה אנשים כל כך מפחדים? מחוסר הבנה מוחלט בטכנולוגיה?
וכבר אפילו שמעתי על אנשים המאמינים 'שיבשת אטלנטיק' האבודה נחרבה כי תושביה עסקו בהנדסה גנטית, אולי בשל כך נחרבה גם סדום ?...




האם טבעונים יאכלו סטייק בשר אמיתי כאשר ייצרו כזה בקרוב בהנדסה גנטית תאית, ללא שחיטת חיה אחת? 
יש לי הרגשה שיאכלו גם יאכלו, מטעם הגעגועים ללחמנית המבורגר עסיסית. ואני לא אחראי לריר הנוטף כעת למקרא הדברים אצל הטבעונים.

סופ"ש נעים

שלכם 
קנקן

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

פינה חדשה - הרהורים ותובנות : אובססיביות


כשקו אוטובוס 402 מירושלים לבני ברק היה ברשיון חברת דן (עד להעברתו לרשות חברה אחרת שזכתה במכרז) היה נהג אוטובוס חרדי. מאה אחוז חרדי, במראה, בלבוש, בדיבור ובעוד כמה דברים כפי שתיווכחו מיד. לנהג הזה הייתה שעת יציאה יומית קבועה בבוקר.

יצא לי להכיר את הנהג הזה כשהשתמשתי בקו הזה מספר פעמים, כי הייתה לו תחנה ליד בית חולים שיבא בתל השומר, שבו היו לי 'עסקים'. להגיע לתל השומר באמצע היום ולחפש חנייה, זה לא תענוג גדול למי שמכיר. הנסיעה באוטובוס הייתה נוחה, לקריאת חומר לקראת פגישה, או פשוט להשלים שעות שינה. 

נהג אוטובוס חרדי אינה תופעה נפוצה. אבל מדוע לא? לא לכל אחד מתאים להיות תלמיד ישיבה או כולל. לחרדים יש אותה גנטיקה כמו לכל שאר היהודים. גם להם יש הסובלים מדיסלקציה, דיסגרפיה, הפרעות קשב, ומה לעשות? לא כולם התברכו באינטליגנציה גבוהה במיוחד. במקום שבחור כזה ינצל כספי המדינה לריק, הוא עובד בכבוד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, ויש להעריך את זאת.

אבל לא לשם כך אני מקדיש את הפוסט, אלא לתופעה שהנהג הזה היה חובש כפפות חד פעמיות (של בית חולים) בשעה שהיה גובה כסף מנוסעים ומחלק כרטיסים. 

ואני שואל, האם זה OCD (הפרעה כפייתית טורדנית), למשל פוביה מפני חיידקי ידיים של אנשים זרים, או חיידקים המצויים בשפע על פני שטרות ומטבעות?

או 

מחמת 'מרחק נגיעה' (מרחק כפפה) ?

זה או זה - האם שניהם אינם סוג של OCD? השני עם רשיון.