‏הצגת רשומות עם תוויות אמת בפרסום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמת בפרסום. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 באוגוסט 2016

מוצרי מזון מועשרים במינרלים ובויטמינים - מדוע ולמה?


כיצד מתאר שדכן כלה מכוערת ?
"יש לה שיניים חזקות וציפורניים יפות"...

ככה זה גם לגבי מוצרי מזון תעשייתיים רעים. מוסיפים להם מינרלים או ויטמינים 'בריאים' ומשווקים אותם כך שהצרכן יקבל רושם שמדובר במוצרי איכות ובריאות. 

אביא כאן שתי דוגמאות.




בסלמי הזה הדגשה שיווקית שהוא עשיר בברזל ואבץ. ובמה עוד הוא עשיר? את זה תוכלו לחקור רק בתווית (באותיות הקטנות):






שימו לב. ראשית , האם יש כאן מידע כמה בדיוק אבץ וברזל יש בנקניק?
אז איך ניתן דעת שהמוצר באמת עשיר באבץ וברזל? אולי השדכן מספר לכם על כלה יפהפיה שלמעשה מכוערת להחריד? ו'הכלה' אכן מכוערת מאוד:

ברשימת הרכיבים מדגישים 80% בשר בקר ועוף - מה היחס ביניהם? מה איכותם? מאיזה חלקי החיה נלקח הבשר? את זה לא תדעו!

ברשימת הרכיבים מצוין שומן הודו ובקר - כאן לא מציינים מהו אחוז השומן מהחי כפי שמציינים מהו אחוז הבשר. בשביל זה צריך לעיין ולבדוק  בטבלת הערכים התזונתיים:

21% שומן מהחי (21 גרם שומן ל 100 גרם נקניק)  שכולל:
7 גרם של שומן רע - שומן רווי
וכולסטרול 60 מיליגרם - לא מעט!
לגבי שומן טראנס שהוא הגרוע מכל, אין נתונים בתווית. האם זה מקרי?

והמוצר מכיל כמות מלח גבוהה יחסית - 900 מיליגרם. כמעט גרם של נתרן למאה גרם נקניק.

והוא מכיל עמילן תפוח אדמה וסוכרים? לשם מה הזבל הזה בנקניק 'איכותי' וכמה  עמילן וסוכר?
בשביל זה הקונה צריך להיות 'פרופסור לתזונה' ולהסיק מרשימת הערכים התזונתיים שבמאה גרם נקניק יש למעשה 5 גרם של עמילן וסוכרים מוספים - שממסתתרים תחת הקטגוריה פחמימות. כמה עמילן וכמה סוכר - מי יודע ?

ובמה עוד עשירה 'הכלה המכוערת' ?

חומרים (כימיקלים) מחזקי טעם:
מונוסודיום גלוטמאט, וחומרי ה- E (קידוד לכימיקלים שלא רוצים שהצרכן ידע מהם :
 E-627 ו- E-630. כמה מכל אלה ? מי ידע?

כימיקלים משמרים: E-250,  E-261,  E-326

כימיקלים מייצבים:  E-450,  E-452

כימיקלים מעכבי ומווסתי חומציות : E-300, E-316, E-330

אה כן, את העובדה הזו דווקא מדגישים במיוחד : צבע מאכל טבעי - סלק.


אז איזו כלה יש לנו כאן ? 
'עשירה' בברזל, אבץ וצבע מאכל טבעי.

אבל למעשה היא 'מכוערת' נורא : תכולה גבוהה של שומנים רעים, מלח וסוכר, והרבה כימיקלים משמרים ומייצבים.


דוגמה שניה היא מוצר רע, עוול לילדים:





המוצר הרע הזה משווק כסירופ מועשר בויטמינים, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל (?).

אז מדוע זה מוצר רע ? ראשית הוא מכיל כמות גדולה מאוד של סוכר. למעשה הסירופ הזה אינו בכלל מיץ פירות. זהו סוכר מרוכז במים, אמנם בלי חומרים משמרים (כי אפילו חיידקים אינם יכולים להתרבות בריכוז סוכר גבוה כזה), אבל יש בו גם יש צבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים. כלומר, שוב כימיקלים.

חומרי הטעם והריח המלאכותיים הם זולים יותר, יציבים יותר ונגישים יותר מחומרי הטעם והריח הטבעיים. לכן, יצרני המזון מעדיפים להשתמש בהם וזאת למרות הנטען כי חומרים אלו מסוכנים לבריאות הצרכנים.

ומה עוד רע במוצר הזה? שהוא למעשה תורם להשמנת ילדים שמנים ולהרזית ילדים רזים.
השמנים משמינים עוד יותר מתכולת סוכר גבוהה, והרזים מרזים יותר - כי כוס משקה כזה סותמת להם את התיאבון ומונעת אכילה של מזון בריא בארוחות.
והורים עוד מגישים את המשקה הזה בארוחות...
האם זה נובע מבורות או מהורים שאינם אוהבים את הילדים שלהם?

אז כדי לשווק מוצר רע כזה לילדים, הוסיפו ויטמינים מקבוצה B וחומצה אסקורבית שהיא למעשה ויטמין C - כדי שההורים יחשבו שהם נותנים לילדים מוצר בריאות. אבל איזה בריאות ואיזה בטיח, כפי שאומרים?

ילדים מקבלים מספיק ויטמינים ממזון בריא. ומקסימום, לגבי אלה שאינם אוכלים וזקוקים אולי לויטמינים - הם אינם צריכים תוספת ויטמינים במשקאות מלאכותיים ובמזונות התעשייתיים הלא בריאים. כבר עדיף לקנות לילדים האלה תוסף ויטמינים בבית מרקחת - תוספת יומית מבוקרת של ויטמינים.

אז מהי השורה התחתונה ? 

משקאות ומוצרי מזון תעשייתיים שמוסיפים להם מינרלים וויטמינים צריכים לעורר חשד שהם עצמם אינם בריאים והייצרן רוצה שהצרכן יחשוב שהם בריאים. 

כנאמר, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים (כמו בשירו הידוע של אורי זוהר):




שיהיה סופ"ש נפלא
ושלא יעבדו עליכם.



יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

לחם בריאות? בואו נבדוק


בפוסט אתמול דנו ב'אמת' של מוצרי הדגנים המלאים. נשאלתי האם ניתן לאפות לחם מ- 100% קמח מלא והאם הוא אינו כבד? ובכן לחמים כפריים שאני אוהב לאכול באירופה ובגרמניה בפרט אכן מכילים 100% קמח מלא מסך תכולת הקמח. אבל כמובן הקמחים אינם כל משקל הלחם, כי הוא מכיל מים, שמרים או מחמצת. והלחמים האלה היוצאים בבוקר טריים מהמאפיה מעלים ריח ניחוח שאי אפשר לעמוד בו והם טעימים שיגעון. אלה לחמים שאוכלים בבוקר ומקסימום נאכלים במשך היום ולכן לא מוסיפים להם כל מיני כימיקלים משמרים, מתחלבים וסוכרים כפי שמוסיפים אפילו בלחמי בוטיק בארץ (כפי שנראה בהמשך).

בחרתי בשני לחמי בוטיק, 'לחמי בריאות', ממאפיית אנג'ל הירושלמית.

הראשון לחם המכונה 'הכי מלא'



שימו לב ללוגו - 'זה אפשרי בריא' וכן לוגו האישור של האגודה הישראלית לסוכרת.



האם באמת 'הכי בריא'? האם עשוי מקמח מלא 100%?

הבה נראה, זה פירוט הרכיבים מהם עשוי הלחם כפי שמצוין בתווית:



שני הדגנים, חיטה מלאה (100%?) וגרעיני שיפון נבוטים הם ביחס של 1:2.5  לטובת החיטה. אבל שניהם יחד מהווים 62% ממשקל הלחם, כי משקל הלחם כולל גם מים, שמן סויה, דבשה (מולאסה) מלח שמרים וכדומה.

מה זה דבשה? מדובר במיץ שבו מזקקים סוכר מסלק או מקנה סוכר שמבשלים אותו לקבלת נוזל סמיך ומתוק. בקיצור סוכר! ואם עוד לא מספיק, מוסיפים גם דקסטרוזה שהיא סוכר. וכמה דקסטרוזה וסך הכל סוכרים מוסיפים? האם יכולים אנו לדעת מהתווית? אז שימו לב, למרות הסמליל של האגודה לסוכרת -  הלחם מכיל סוכר. מדוע? על כך נדבר בפעם אחרת.



אבל שימו לב, האם הלחם הוא באמת הכי בריא שיש?
ראשית הוא מכיל חומצות שומן רוויות, כולסטרול ושומן טראנס (וטבעונים חושבים שהמזון שלהם אינו מכיל כולסטרול ושומן טראנס שהוא רע מאוד לבריאות אפילו יותר מהכולסטרול).

ואם זה אינו מספיק, הלחם עשיר בכימיקלים, חומרי E (שמות קוד כדי שהציבור לא ידע מהם שמות הכימיקלים):
E481
E282
E330
E415
E412
E300

E481

אז סוכר, מלח, שומני טרנס, כולסטרול וכימיקלים - בלחם 'הכי מלא' שיש.


הלחם השני הוא לחם הבוטיק 'אנג'ל צרפתי', 100% שיפון 'קל'.







רכיבים:

מים, קמח שיפון מלא (גלוטן) (100% ממשקל הקמחים, 37.5% ממשקל הלחם), 

גלוטן חיטה, סיבים תזונתיים (שיבולת שועל) (13%), שמרים, מלח, מחמצת שיפון (1.3%), חומרים משמרים (E282, E202), קמח סויה, מתחלב (E481), מווסת חומציות (E330), חומר לטיפול בקמח (E920), אנזימים, חומר מעכב חמצון (E300). לחם מופחת קלוריות. לחם זה הינו לחם מלא קל, בהשוואה ללחם מלא מסדרת אנג'ל מלא- 'לחם עינן באפיה מסורתית'.




לפי הרשימה שבתווית קמח שיפון מלא מהווה 100% מהקמחים. אז מניין גלוטן החיטה? והסיבים התזונתיים משיבולת שועל. וקמח סויה אינו נחשב?

והלחם מכיל גם שמרים תעשייתיים רגילים וגם 'מחמצת' שהיא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסת הבצק וגורמת לתסיסתו ולתפיחתו. תמיסת המחמצת עומדת חשופה למיקרובים שבאוויר למשך שבוע - זה מאוד טעים, אבל לא בטוח שהייתם מתלהבים אם הייתם מתבוננים בה במיקרוסקופ.

ושוב בלחם 'הכי בריא שיש', יש כימיקלים:
E481
E330
E920
E300




אם כך בלחמי בוטיק, מה בלחמים לעמך?

אז מה לעשות? להאמין לכתוב באותיות קידוש לבנה על המוצר.

או,

לקרוא את האותיות הקטנות של המרכיבים וכמובן להבין למה הכוונה אחוז מהקמחים לעומת אחוז מהמשקל, כי חשוב גם מה שמוסיף למשקל ואינו קמח. נכון?






יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

לחם מקמח מלא?


כידוע עדים נשבעים בבית המשפט לומר, 
את האמת
את כל האמת
ורק את האמת.

האם יצרניות בכלל ויצרניות המזון בפרט עומדות בקריטריונים האלה.?
ונרחיב - האם הפרסומאים אומרים את האמת, את כל האמת ורק את האמת?
שאלה ריטורית. אם היו עומדים בכך (למרות שחוק האמת בפרסום מחייב אותם), היו 'סוגרים את הבסטה' כפי שנאמר במחוזותינו. וכמו לגבי הרבה חוקים 'במדינה המתוקנת' שלנו - חוק האמת בפרסום הוא המלצה בלבד. כמו רבים מהחוקים, אין מי שיאכוף אותו.

אז מה לעשות? על הצרכן לבדוק היטב ובשבע עיניים שלא מוליכים אותו שולל בטריקים ושטיקים שנלמדים בלימודי יסוד בשיווק ופרסום.

אחת ההונאות הגדולות של יצרני המזון היא הציון על גב המוצר - 'לחם מקמח מלא', 'לחם שיפון', 'פסטה מקמח מלא', דגנים מ'דגנים מלאים' וכיוצא בזה. 





מוצרי דגנים מלאים כידוע בעלי ערך תזונתי גבוה יותר. בשל תכולת הסיבים הגבוהה יותר שמצויה בקליפה של גרגרי החיטה והשעורה, הקמח שלהם המכונה קמח מלא הוא בעל אינדקס גליקמי נמוך יותר. כל המוצרים העשויים מקמח לבן הם למעשה מוצרים בעלי תכולת פחמימות גבוהה. ויותר מכך, הן פחמימות בעלי אינדקס גליקמי גבוה - כלומר פירוקן לסוכר וספיגתו לדם במערכת העיכול מהיר. 

הפירוק לסוכר והספיגה המהירים במערכת העיכול גורמים להפרשה של רמות גבוהות של הורמון האינסולין על ידי הלבלב (פנקריאס).  האינסולין מגביר את ספיגת הסוכר  מהדם על ידי תאי הגוף (ובמיוחד בתאי השומן). לפיכך, העיכול והספיגה המהירים כתוצאה מרמת אינסולין גבוהה בדם - מורידים במהירות את רמת הסוכר בדם שמשדרת למוח תחושת רעב ורצון לעוד. ככה משמינים. ככה מפתחים עם הזמן עמידות לאינסולין ולבסוף סוכרת

נחזור לתרמיות הנפוצות של יצרני המזון. כאשר מצויין על אריזת הקמח, הלחם או הפסטה 'עשויים מקמח מלא' למה הכוונה? 
100% קמח מלא מדגנים מלאים (עם הקליפה), 30% או 5% (והשאר מקמח לבן)? 
האם לחם השיפון (שהוא הבריא שבלחמים) מכיל 100% שיפון או רק 10% ?

עליכם החובה לבדוק ןלגלות את האמת בתוויות שעל המוצרים. רוב המוצרים מכילים עד 50% קמח מדגנים מלאים או שיפון. ושימו לב לתרמית הנפוצה -'עד'. 

את המשמעות של 'עד' בעברית אני לא צריך להסביר, אז מדוע כל כך הרבה צרכנים נופלים בפח?

אז האם יצרני המזון מציינים באותיות קידוש לבנה על המוצר 
את האמת
את כל האמת
ןרק את האמת?

או שהאמת מרומזת באותיות קטנות, במילה 'עד', או שהצרכן צריך להיות פרופסור לתזונה כדי להבין את הרשום בתוויות?

והפוסט מעלה בי זכרון של השיר הזה שבוצע במקור על ידי להקת 'בצל ירוק'. כיוון שאיכות השיר אינה גבוהה במיוחד, אני מצרף כאן את גירסת הביצוע על ידי אריק איינשטיין.