יום שבת, 9 בדצמבר 2017

פוסט שבת - Always the Sun






סיכום שבוע


יום א'   מוצרים ללא גלוטן - בשביל מה? (פ 0108)

יום ב'   רכש צבאי - אין חדש תחת השמש (פ 0109)

יום ג'   מיכל אנסקי - דמות גסטרונומית חינוכית? (פ 0110)

יום ד'  
 מכה מתחת לחגורה להורים עצלנים - הילד ישאל מדוע אתם נותנים לו                אוכל לא בריא (פ 0111)

יום ה'  גנבה ספרותית (פ 0112)

יום ו'   להומאופתיה ורפואת אליל אין הוכחה מדעית  (פ 0113)




קינוח שבת


מחוזות הנוסטלגיה לקחו אותי השבוע אל ה- STRANGLES ואל השיר שקל להתחבר אליו, כי תמיד ישנה השמש:


There's always the sun

How many times have you woken up and prayed for the rain?
How many times have you seen the papers apportion the blame?
Who gets to say, who gets the work and gets to play?
I was always told at school, everybody should get the same

How many times have you been told, if you don't ask you don't get?
How many liars have taken your money, your mother said you shouldn't
bet?
Who has the fun, is it always the man with the gun?
Someone must have told him, if you work too hard you can sweat

There's always the sun
There's always the sun
Always, always, always the sun

How many times have the weathermen told you stories that made you laugh?
Y'know it's not unlike the politician and the leaders when they do
things by half
Who gets the job, of pushing the knob
That sort of responsibility you draw straws for, if you're mad enough

There's always the sun
There's always the sun
Always, always, always the sun

https://www.youtube.com/watch?v=mSG4ONpSnqk

שתהיה לכם שבת של שמש

קנקן

יום שבת, 3 בדצמבר 2016

פוסט שבת - בדרכי שלי





סיכום שבוע


יום א'   מה באמת מוסלמים חושבים?! (פ 0115)

יום ב'  הרהורים על לוחמות בטנקים  (פ 0116)

יום ג'   פחד וחרטה (פ 0117)

יום ד'  הדקה התשעים: האם התחסנת כנגד שפעת?
 (פ 0118)

יום ה'  GOOLIGAN - כיצד לבדוק אם נפרץ הסמרטפון וחשבונות מייל 

          (פ 0119)

יום ו'   טיפ - במקום צחצוח נעלים (פ 0120)




קינוח שבת


בזיפזופ טלוויזיה בין שלל תכניות משעממות נחתתי בערוץ 1 ונעצרתי בהנאה נוסטלגית בתכנית משנת 2003 - הצדעה לשיריו של הזמר ישראל יצחקי. אודה ואתוודה שלא היה זכור לי שמו של הזמר הזה שנעלם מישראל לאוסטרליה וחזר די אלמוני לאחר עשרים שנה. שמו נשכח ממני למרות שגדלתי כמו רבים על הלהיטים שלו - 'אבא בוא ללונה פארק' 
ו'סימונה מדימונה'. 

בתכנית ההצדעה הוא הופיע בעצמו בכמה שירים, באנרגיה כזו שקשה להאמין שמדובר באדם בן 78. ברפרטואר שלו היו כלולים גם שירי עולם בתרגום עברי.
 למשל, תרגום של השיר MY WAY של פראנק סינטרה - בדרכי שלי:


https://www.youtube.com/watch?v=WCOAg0aft_U

אבל מסתבר שאת השיר עצמו תרגם ושר לראשונה הזמר אריק לביא:


https://www.youtube.com/watch?v=lhFHp2WncQw


השיר המקורי בביצועו של פראנק סינטרה נבחר בראש רשימת חמשת השירים בסקר לשאלה, מהו השיר שלצליליו היית רוצה להיפרד מהעולם בנשימותיך האחרונות.

שתהיה שבת שלווה וחמימה

קנקן


יום שישי, 2 בדצמבר 2016

טיפ - במקום צחצוח נעליים


דרך פשוטה ומהירה לניקוי נעלי ספורט, גם נעלי עור ולשמור על מראה מצוחצח ללא צחצוח במברשת ומשחת נעליים - הוא שימוש במגבונים לחים.
אני עושה זאת כבר שנים רבות. מעביר על הנעליים בכל יום לפני הנעילה מגבון לח.






יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

GOOLIGAN - כיצד לבדוק אם נפרץ הסמרטפון וחשבונות מייל?


למעלה ממיליון חשבונות גוגל נפרצו על ידי הנוזקה גוליגאן. הקוד הזדוני מאפשר להאקרים שליטה מלאה על מכשירי אנדרואיד של המשתמשים. הוא מעניק לתוקפים גישה למידע האישי בחשבונות הגוגל של המשתמשים כמו התמונות, קבצים הנמצאים בגוגל דרייב, ג'ימייל וחשבון הגוגל פליי.

מדי יום נדבקים בנוזקה הזו כ-13 אלף סמרטפונים בעלי מערכת ההפעלה אנדרואיד. מלבד גניבת המידע האישי, הנוזקה שמשתלטת על המכשיר מבצעת הורדת אפליקציות בלתי רצויות בסמרטפונים המותקפים.
כדי לבדוק אם חשבונות גוגל (מייל)  שלך נפרצו ניתן לערוך בקישור כאן.

בקישור יפתח תחילה המסך הבא:

















מכניסים את כתובת המייל במסגרת ומסמנים במשבצת 'אני לא רובוט'. ויפתח המסך הבא:





בוחרים בתמונות המתאימות לשאלה מעליהן ויפתח המסך הבא:











מקישים על CHACK והחשבון נסרק אם נפרץ. אם הכל תקין תתקבל התוצאה הבאה:



אם החשבון נפרץ, יש לפנות לספק/טכנאי כדי להתקין את מערכת ההפעלה מחדש, בתהליך המכונה פלאשינג.

אם חשבונות גוגל המאובטחים נפרצו, מה ימנע פריצה אל המאגר הביומטרי של תעודות הזהות החדשות של המדינה וגנבת הזהות שלנו? 

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

הדקה התשעים: האם התחסנת נגד שפעת?


לא התחסנת עדיין? עש/י זאת היום, פן יהיה מאוחר.

מדוע עשוי להיות מאוחר
משום שלמערכת החיסון של הגוף לוקח פרק זמן של 3-4 שבועות מיום החיסון, כדי לפתח רמה נאותה של נוגדנים כנגד הנגיף.

מיתוסים ותירוצים נגד החיסון:

1. "שנה שעברה קיבלתי חיסון ולמחרת חליתי בשפעת נוראית. החיסון גרם לי לשפעת".

זה כמובן שטויות. 
ראשית בחיסון מוזרקים נגיפי שפעת מתים. אי אפשר להידבק במחלה מנגיף מת. במקרה זה החולה נדבק בנגיף מספר ימים לפני החיסון (בתקופת הדגירה ללא סימני מחלה).
שנית, כאמור הגוף מחוסן רק לאחר 3-4 שבועות ממתן החיסון. בתקופה זו ניתן להידבק בשפעת. לכן, כל המקדים להתחסן הרי זה משובח.

2. "אני אף פעם לא חליתי בשפעת. אני לא זקוק לחיסון".
אכן יש אנשים שנדבקים פחות (דבר העשוי להיות גם בשל הקפדה על תנאים סניטריים וחשיפה נמוכה לחולי שפעת במקומות סגורים וצפופים). אבל, במקרים רבים מאוד - כאשר אנשים כאלה נדבקים, המחלה עשויה להיות קשה במיוחד ועם סיבוכים קשים הרבה יותר מאלה שנדבקים בתדירות גבוהה. הסבר יבוא ברשומה עתידית בבלוג חשיבה חופשית פלוס.

3. "התחסנתי שנה שעברה, אז אני מחוסן".
טעות. החומר התורשתי של נגיפי השפעת עובר שינויים מהירים (מוטציות) ולכן מתפתחים מדי שנה זנים חדשים שאינם מוכרים על ידי מערכת החיסון. בכל שנה מתפרצת שפעת של זנים השונים מאלה בשנה שעברה. לפיכך בכל שנה מפתחים קוקטייל חיסונים כנגד 3 זני נגיפי שפעת שונים, שמעריכים שיתקפו בסבירות גבוהה בעונת החורף הקרובה. 
כיצד יודעים מי הם הזנים האלה? מחסנים את תושבי כדור הארץ הצפוני כנגד נגיפי השפעת שתקפו בעונת החורף בחצי כדור הארץ הדרומי שקדמה לזו שבמחצית הצפונית.

* "המתחסנים ברצף מדי שנה מחוסנים יותר כנגד זני נגיפים שעוברים מוטציות".
נכון! הם מחוסנים כנגד צירופי דטרמיננטות אנטיגניות רבות יותר (לא הבנתם? לא נורא, פשוט האמינו לי).
על כן מומלץ להתחסן מדי שנה בשנה.

מדוע כדאי להתחסן?

א. מחלת השפעת היא מחלה קשה ומנטרלת את החולה ל 7-10 ימים לפחות. חופשה מהעבודה עם מחלה כזו רחוקה מלהיות חופשה מנוחה כייפית (למי שמחפש תרוץ לחופשה, אוי 'לחופשה' כזו).

ב. במחלת השפעת עשויים להיגרם סיבוכים קשים, כמו התפתחות דלקת ריאות וזיהומים חיידקיים מסוכנים אחרים - עקב ירידה בתנגודת המערכת החיסונית בזמן מחלת השפעת. לחולים במחלות כרוניות כמו סוכרת ואנשים מעל גיל 45, מומלץ להתחסן גם כנגד דלקת ריאות אחת לחמש שנים.

ג. ממחלת השפעת ומסיבוכיה עשויים גם למות מקריסת מערכות. לא רק מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. רבים ממקרי המוות משפעות העופות והחזירים, היו דווקא של צעירים בשנות ה- 20-30 לחייהם.

ממגיפת שפעת שפרצה בספרד בשנות החמישים במאה הקודמת מתו למעלה מחצי מיליון אנשים. 
האם מגיפת השפעת הקרובה עשויה להיגרם מזן קטלני כזה? אם וכאשר, לכשתתפרץ מגיפה כזו, התחסנות עשויה כבר להיות מאוחר מדי.

גבירותיי ורבותיי, בסך הכל דקירה קטנה שבקושי הרוב מרגישים אותה.
האם אתם מפחדים?
מהמחלה וסיבוכיה יש לפחד הרבה יותר!
אם עדיין לא עשיתם זאת, לכו להתחסן היום.




* בעבר לחיסונים כנגד שפעת ודלקת ריאות הייתה עלות כספית למתחסן. כיום החיסונים האלה ניתנים בחינם. מדוע? כי קופות החולים הבינו שעלות הטיפולים והאשפוזים של חולי השפעת גבוהה בכמה סדרי גודל מעלות החיסונים עצמם.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

פחד וחרטה


בשל חשיבות העניין אני מעתיק כאן כלשונו פוסט של דליה בר-אל  בפייסבוק:

הכותרת: אושר גדול :-) :-) :-) , המיקום: מכון הפיזיותרפיה , קופת חולים מכבי, פתח-תקווה :-)
וזה הסיפור, בקצרה:
:-) :-) לפני הרבה שנים נפלתי ממדרגה בחצר שלנו, ושברתי , בגדול, את עצם השוק ( אני יודעת שיותר מכובד לומר שזה קרה בתאונת סקי בהרי האלפים, אבל אני תמיד בעד האמת).
:-) :-) בעקבות אותה נפילה, אושפזתי בבית חולים, עברתי שני ניתוחים, השתקמתי, וחשבתי שהכל טוב...
:-) :-) אבל במרוצת השנים נוצרה שחיקה בברך , של אותה רגל, ביחד עם כאבים ומיגבלות בהליכה.
:-) :-) תשאלו למה לא עברתי ניתוח להחלפת אותה הברך? כי נחשבתי ל"צעירה" ( הכל יחסי בחיים, כן?....) וניתוחי החלפת ברך עושים לאנשים מבוגרים.
:-) :-) השנים חלפו, הכאבים גברו...וביחד איתם גם הפחד שלי מאותו ניתוח אימתני המחכה לי, בעוד מי יודע כמה זמן...
:-) :-) באפריל השנה נשברתי....קניתי מקל הליכה, והזמנתי תור לאורטופד מומחה . למרות גילי הצעיר, יחסית, עברתי בתחילת ספטמבר את הניתוח . על האימה והפחדים שהיו לי לפני הניתוח אני לא מרחיבה.
:-) :-) בעקבות הניתוח שעברתי הגעתי לכמה תובנות:
:-) דנטה, המשורר האיטלקי הנודע, כתב כנראה את "התופת", אחרי שעבר ניתוח להחלפת ברך.....( כן, נכון...היה באמת קשה בשלושת החודשים הראשונים שאחרי הניתוח )
:-) יש אנשים טובים. נתחיל מ"יד שרה" שמשאילים מכשירים רפואיים, ונמשיך בעמך ישראל...כאשר נעזרתי במקל הליכה, אנשים ויתרו לי על התור בחנויות , בלי שביקשתי, מיהרו להרים את המקל כשנשמט במקרה מידי, והיו מאוד אמפטיים.
:-) יש אנשים טובים גם בפייסבוק. חברים שידעו שאני עוברת ניתוח תמכו, התעניינו בלי סוף, וחיממו את ליבי.
:-) לא פשוט להיות נשוא מבטים תוהים , ו\או מרחמים. הסתובבתי כמה חודשים עם מקל הליכה, בעיקר בקניון הגדול, בפתח-תקווה, שם מכירים אותי הרבה אנשים. הרגשתי את המבטים דוקרים בגב...לכי תסבירי לכל אחד שאני לפני ניתוח, או כבר אחרי הניתוח...


:-) :-) :-) ונחזור להתחלת הפוסט....כעת אושר גדול. לא כואב לי כלום. אני הולכת בחופשיות. לא מחפשת חנייה קרובה לחנות שבה אני צריכה לקנות משהו...וחזרתי לצעוד על ההליכון הביתי, שלפני שמונה שנים הפסקתי ללכת עליו בגלל הכאבים.
:-) :-) בזכות הניתוח קיבלתי גם תמריץ לעשות דיאטה. לא נגעתי בגלידות ובשאר המתוקים הרבה חודשים. אני מתמידה וייש תוצאות. המחמאות מגיעות מכל עבר.
:-) :-) אני מודה בכל יום לרופא שניתח אותי ושינה את חיי, ולפיזיותרפיסטית שטיפלה בי בתהליך השיקום .
:-) אני מצטערת שלא עברתי את הניתוח הזה לפני ארבע או חמש שנים. יכולתי לחסוך לעצמי הרבה כאבים ומיגבלות.
:-) :-) חרגתי הפעם ממנהגי שלא להעלות פוסטים מידי אישיים בפייסבוק, כי אני רוצה לעודד את מי שנמצא במצב שבו הייתי, וחושש מהניתוח הידוע כקשה. נכון שקשה, אבל כדאי.


***
אימא שלי עברה מסלול דומה של פחדים וייסורים. חרטה על שסבלה בחינם חמש שנים עד שכמעט הגיעה להתניידות בכיסא גלגלים.

לאחר ניתוח וכוח רצון בפיזיותרפיה למרות הכאבים, חזרה לאחר שלושה חודשים, בגיל 79 לרקוד כמו נערה צעירה.

אבא שלי עבר גם הוא שני ניתוחי החלפת מפרקים באגן הירכיים בהפרש של חצי שנה. גם הוא מצטער על הסבל המיותר עד שהשתכנע לעבור את הניתוחים האלה., 

המלצה: יש צורך בהחלפת מפרקים (ברך, אגן ירכיים) - לא כדאי לדחות. חבל על הסבל והכאבים.


יום שני, 28 בנובמבר 2016

הרהורים על לוחמות בטנקים


אחרי שאביגדור קהלני עורר את חמת הנשים, נפתח דיון ציבורי סוער באמצעי התקשורת. באחד הפנלים אתמול, קצין בכיר במיל', חובש כיפה,  סיים את דבריו בטיעון שהקפיא את להט הוויכוח של המשתתפות. הן נעלמו דום לטיעון "נשים שנותנות חיים לא יכולות לקחת חיים". נראה שלמשתתפות ההלומות לא הייתה תשובה כטיעון נגד ישיר. ואני לא הבנתי מדוע אף אחת מהן לא הביאה את הטיעון שבעצם אף אישה אינה נותנת חיים בלעדית. הגבר שותף במחצית לרגע מתן החיים. אף לא אחת מהנשים החריפות שהשתתפו בדיון לא ציינה זאת? מדוע הפתיע אותן ללא מענה הטיעון שנותנת חיים לא יכולה לקחת אותם?

לפני שאמשיך, אני רוצה להקדים ולומר את דעתי הנחרצת - שנשים לא צריכות להלחם בטנק בשל עקרון השוויון, אלא בשל עקרון ההתאמה לפרופיל המבצעי הדרוש בלבד. ואם הצבא ברשות הרמטכ"ל חושב שחיילות מסוימות מתאימות כלוחמות בטנקים, אז הן יכולות. נקודה. ואלו שאינן מתאימות שישרתו במה שהן מתאימות, בדיוק כמו חיילים שאינם מתאימים לשרת בשריון. כלומר, הקריטריון היחיד בשירות בתפקיד צבאי כלשהו צריך להיות התאמה מלאה ליכולת מבצעית בתפקיד. 
ומצד שני, אני נגד שירות של חיילות בהתאמה של 'בערך' , במה שידוע במחוזותינו בכינוי 'אפליה מתקנת'.

שמעו והסכיתו לסיפור הבא שמחמת סודיות אינני יכול לחשוף את כל פרטיו. סיפור הקשור לסיירת סודית שאינה ידועה בציבור. ליחידה הזו מגויסת אחת לשנה נבחרת מצומצמת של מועמדים, לאחר שלבי מיונים רבים להתאמה פיזית, התאמה אינטלקטואלית, וסיווג בטחוני - הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר במערכת הביטחון. 

המועמדים שעברו בהצלחה את כל המיונים, מגויסים ללא ידיעה של ממש בפני מה הם עומדים ואופי שרותם נרמז בכלליות כיחידת עילית סודית. לאחר הטירונות הם עוברים הכשרה בת מספר שלבים שבמהלכם הם מוכנסים בהדרגה בסוד. הכשרה מבצעית שמסתיימת כשנה מהגיוס. 

היחידה הזו מורכבת מהסיירת עצמה שהיא גברית, ומתומכי לחימה שגם הם בעלי סיווג ביטחוני גבוה (אבל לא שותפי סוד), שמורכבים הן מחיילים והן מחיילות. כך היה עד שהופלה פקודה מלמעלה - לסיירת המבצעית תגויסנה גם בנות. בשל מעטה הסודיות, הן גברים והן נשים אינם יכולים להביע רצון מראש להתגייס ליחידה הזו ולמסלול הקרבי הזה בפרט. 

בגיוס הראשון לאחר שינוי המדיניות, נקבעה מכסה לשתי חיילות מבצעיות, שעברו הכשרה זהה כמו זו של החיילים ויחד איתם. אמנם לפי עדות החיילים, לא בטוח שהן היו שורדות את ההכשרה הזו לו היו בנים והיו נשפטות לפי אותם קריטריונים למעבר משלב לשלב כמו החיילים, אבל הן סיימו את מסלול ההכשרה המלא, והוסמכו לפעילות מבצעית כמעט מלאה (למעט הגבלה מפעילות מבצעית מסוימת שנובעת מסיבה גופנית פיזיולוגית נשית).

אבל בשל מה שנראה כמדיניות של אפליה מתקנת, לאחר חצי שנה נשלחו שתי הבנות לקורס קצונה.  נשמע נהדר, אבל הן מילאו את שתי הקצאות הקצונה היחידות לשנה. בדקה התשעים, בבוקר היציאה לבה"ד 1, הודיעו לשני חיילים שיועדו לצאת לקצונה שהם אינם יוצאים, ובמקומם תצאנה שתי החיילות לקצונה. יצאו בשל מדיניות של אפליה מתקנת. 

בשנה לאחר מכן עברה את ההכשרה בהצלחה חיילת אחת אחרת, שהביעה רצון לעבור מתומכת לחימה לסיירת לאחר כחצי שנת שירות. עד כאן הכל נפלא.

כשחזרו הקצינות ליחידה, הסתבר שאינן מוצלחות במיוחד בפיקוד מבצעי. לאחר זמן מה העבירו  את האחת להדרכה והשנייה הוצבה ביחידה בתפקיד פיקודי מסוים. אבל בשל חוסר ראיה מערכתית מורכבת, מרבית תפקידיה בוצעו למעשה על ידי סגנה. בניגוד לשאר הקצינים ביחידה היא נקטה בפיקוד מלווה באמצעי משמעת קשוחים מוגזמים, שלא היו מקובלים ביחידת עילית שכזו. איומים במשפטים צבאיים בכל צעד ושעל לא היו מקובלים ולא היה בהם צורך בפיקוד על חיילים ביחידה שכזו. היא נהגה כעבד כי ימלוך, כולל לעתים הטלת פקודות בניגוד לחוקי מטכ"ל.

החיילת ממערך תומכי הלחימה שגויסה מרצון למסלול מבצעי במחזור לאחר מכן, הוחתמה לשירות של שלוש שנים, השווה באורכו לשרות החיילים. נאמר לה בתחילת הדרך שהיא מיועדת כמו קודמותיה למסלול קצונה. אבל לאחר ההכשרה הארוכה שהשקיע בה הצבא ולאחר ההסמכה, היא החלה בשטיקים והתחמקויות מפעילויות מבצעיות (שגרמו ליתר עומס על חבריה ולפגיעה ביציאות שלהם לחופשות). בשל 'כאבי ראש' מסתוריים, יצאה לבדיקות רפואיות תכופות אינסופיות שלא העלו דבר, והסתבר אחר כך שהם נעלמו כלא היו, מיד לאחר השחרור ותחילת לימודים אקדמאים. בסופו של דבר היא פעלה לגריעת תפקיד, וסיימה את השירות כפקידה באותה יחידה לאחר שנתיים שירות בלבד, למרות שהייתה חתומה לשירות של שלוש שנים. וויתרו לה. היא גם אינה משרתת במילואים באותה יחידה  כפי שממשיכים בה החיילים מהסדיר, וגם לא באף יחידת מילואים אחרת.

שתי הקצינות השתחררו. האחת שפיקדה בהדרכה נפלטה משירות מילואים מסיבה שאינני יודע, והשנייה שכן הוצבה לשירות מילואים - פניה לא נראו שם עד עצם היום הזה. מאז עברו מספר מחזורים ואף לא חיילת אחת גויסה יותר ליחידה הזו למסלול המבצעי. 

מוסר ההשכל - אפליה מתקנת דווקא עשויה לפגוע בסופו של דבר בשוויון המגדרי. כי שוויון אמת מושג רק בעזרת שוויון ולא בשוויון מראית עין מערכתי.